|
ערן יושב אצלי בסלון בשבת בצהריים. הוא שותה קולה ומעשן
סיגריות. הוא חזר מטיול של חודשיים במזרח. תאילנד, הודו, טיבט,
מונגוליה וקצת סין. הוא נחת לפני יומיים ועוד לא הספיק לפרוק
את כל החבילות עם הדברים.
|
אחי הקטן מסתכל לי בספרים. הוא אוהב להסתכל על התמונות. הוא
מסתכל על הכריכות ומדפדף בדפים בעדינות (אמרתי לו להיזהר) עד
שהוא מגיע לתמונות בצבע. במיוחד הוא אוהב את הדרקונים.
הוא שואל אותי איזה דרקון יותר חזק. אני אומר לו שזה תלוי
ואי-אפשר לדעת לפי התמונה.
|
יש שעה כזאת, שלגוף שלך נמאס מלהיות ער, והוא מדמיין את המיטה
החמה, את השמיכה. אתה עומד ברוח קרה על גג באמצע הלילה אבל
לגוף שלך חמים ונעים מתחת לשמיכה שלו והוא ישן.
|
טארק היה בא ומתיישב בקצה הספסל, רחוק מקבוצות החיילים שחיכו
לאוטובוסים או לטרמפים, מדליק לעצמו סיגריה ומביט אל המדבר
שמעבר לרכסי הגבעות. אני כמעט אף פעם לא הצלחתי למצוא טרמפ
לכיוון שלי, וקו האוטובוס שהייתי צריך היה מגיע רק כל שעה
וחצי, ולא מעט פעמים יצא לי
|
אבא שלי החליט שדודה שלי השתגעה כשהיא התחילה לחגוג את כל
החגים של השנה אחד אחרי השני. היא היתה חוגגת חג אחרי חג, בלי
קשר לתאריך.
|
רבין התישב במיטתו. הוא משך מעליו את השמיכה והדליק את
הטלויזיה.
"זה הוא?", שאל את האחות.
"מה, עוד לא ראית את החולרע הקטן?",
|
בין השטחים וארץ ישראל, על דרך מתפתלת בין גבעות צהובות, עמד
מחסום. קוביות בטון, פסי תיל ושלטי אזהרה על הכביש. שלושה
חיילים, אחד יושב מתחת לגגון פח ושניים עומדים בין הקוביות
שחסמו את הכביש
|
אישה הולכת עם ילד, שניהם מחזיקים ידיים. מה לעזאזל הם עושים
כאן?
|
ברכבת התחתית של לונדון, בתחנת ווסטמינסטר, ראיתי צנחן. יצאתי
מהרכבת, הוא ירד במדרגות אל הרציף, המבט שלו נמשך אל השלטים
התלויים על התקרה והקירות.
|
הרחוב הזה שבו הלכתי בשעת ערב מוקדמת היה רדוף ברוחותיהם של
שלושה תיירים יפנים, כך מספרים. אומרים שבלילות ובערבים, אחרי
שהשמש שוקעת, אפשר לראות שלוש דמויות ערפיליות הולכות במעלה
הרחוב
|
צולם באוקטובר-נובמבר 2001
|
|
|
הרטיבות שלך זה
מאוד נעים אבל
גם מה זה
מסריח.
ובכלל, איך
הגענו למצב הזה
שהאף שלי תקוע
פה???
זלמן הסקרן תוהה
למה העולם מסריח |
|
