|
Hasio
 
קודם היתה המוסיקה. אחר-כך ההלחנה,
ובעקבותיה הגיעה הכתיבה.
עם הזמן יותר ויותר יצירות יעשו את דרכן מקטגוריית
ה"שירה" אל ה"מוסיקה", שם מקומם הטבעי של רוב
השירים.
לפעמים שיר נשאר "עירום" ללא לחן. אף פעם אין לדעת
אם זהו מצב זמני עד שימצא לו מלבוש, או שזה יעודו.
אך כשהשמש במזרח ועל גופך האור נשפך
אני יודע שתהיי שלי לנצח.
ולבי אחוז ריגוש כשאני צועד נחוש
אל חופי המבטחים של אדמותייך.
|
ואני עף כמו יונה.
אוחז בפי עלה של זית -
אני הוא בעל הבשורה!
|
אין בי רצון להתחיל מחדש
ואין בי רצון לשנת ישרים.
שינה היא קימה, היא עוד יום,
היא עוד צעד
|
"צודק", סימנה היד, "אך מה אוכל לכתוב?
על יד אוחזת יד מושטת, לא פוגשת יד אחות?
|
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה
ואני בחלומי בכלל נזכרתי בך...
|
עוד לא מצאתי שיר
שיתאר את תחושותי.
שבבים, שברים אספתי
אך אין אלה מילותי...
|
רגש הוא אינו מילים
רגש הוא ניגון
פריטת מיתר מפיק צלילים
קירבת גופך - קינון
|
רצוני היה לעורר בו שנאה כנה כלפי.
|
אני זוכר הכל
חוץ ממה שאת תזכירי לי
ששכחתי...
|
חזרתי,
כן, הייתי שם.
מקום גדול ולא ברור
כמעט הלכתי לאיבוד
בחיפושים,
זה נעלם,
אולי בקו 5
נוסע אל הים.
|
...ורק כשהירח מתמלא
אני מרגיש אוהב.
|
צל בחושך לא נראה
גם קולי כבר לא נשמע
רוצה לצאת, זה לא נגמר
עוד שנה וזה עבר
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-באמת?? אתם
קרובים של
הפדופיל
מנתניה??
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
משובב נפש. |
|
