|
הכל התחיל לפני כחודש, כשהשכנים החדשים עברו לגור בדירה הצמודה
לחדר השינה שלי.
.......
לא ייחסתי לכך חשיבות רבה מידי בימים הראשונים, אך לאחר זמן,
כשהאירועים חזרו על עצמם בתדירות מפחידה, התחלתי לחשוד.
|
הפסיכיאטר המחוזי לגם מהקפה, לקח נשימה עמוקה ואמר, המצב לא
טוב! אחרי שתיקה של עוד מספר שניות הוסיף, חצי ואליום ליום
ונראה לאן זה יוביל. לגם לגימה אחרונה ויצא את הבית.
|
הוא התמוסס לי בין הידיים
כך סתם הולך ונעלם
|
אני אוהב אותך כמו סיגריה
אוהב להצית בך אש
ולחוש את החום המתפשט
|
בדקה לחצות היא נכנסת לחדר האורחים
מתיישבת לצד האח ונמסה לאיטה
טיפה אחר טיפה נמוגה ההילה עם השמלה
רק דמעה שקופה נשארת על רצפת החדר
|
יכולתי לאהוב אותה יותר
זה חרוט היטב על הקיר שבחצר
נידמה לי
כך אני זוכר
|
השארתי בך כאב מתוק
עדין ורך
ומספר טלפון
ששכחתי סתם כך
|
דמותך הממוחשבת משתקפת מתוך מסך
מטיחה בי אותיות מטקסט אינסופי של שקרים
בלונדינית, גבוהה, חזה גדול...
|
חבר בא וחבר הולך
כל גופי בדמך התלכלך
|
אחרי כמה הופעות וניסיונות נואשים
הלכתי לחפש רעיונות חדשים
משהו שיפיל את הקהל מהכיסאות
אז נסעתי לספארי לקבל כמה עיצות ...
|
והכחול האדום והסגול
התערבלו בקצב של מחול
והשחור תפס פיקוד על השלושה
והתפתחו אצלי סימפטומים של חולשה
|
חלום קטן אסוף אותי
אל בין כנפיך הרכות
האם אנחנו שוב עפים
בדרכים לא מוכרות
|
ירח שוב מציץ מן החלון הצר
שולח יד ומלטף את שערך
|
ואולי מחר
תשובי לחשוק בי
ונחזור לחבק כשלשום
|
ואת,
על מה את חושבת בלילות הקרים
כשטיפות הגשם דופקות על החלון
שוכבת במיטה לבד
בוהה בשני כתמים על הוילון
|
הסיר שלי
מסתובב בעולם
מחפש לו מכסה
יחיד ומושלם
|
יש מלאך השומר עלייך אי-שם
מלאך שלך וכולו בלבן
|
חזרתי הביתה עייף אך מרוצה
נורא כיף להיות מרצה
מרצה לספרות הודית עתיקה
לראות אותך במבחן מעתיקה
|
ציפור השיר
יפת כנף
הנעימי את ימיי במזמורייך
|
צפור נהג ישראלי
צפור עד יקרע כל עור התוף
|
בדקה לחצות היא נכנסת לחדר האורחים
מתיישבת לצד האח ונמסה לאיטה
|
ירח שוב מציץ מן החלון הצר
שולח יד ומלטף את שערך
אקרא לך עוד סיפור קצר
|
הרוח פיזרה שברים של אהבה
על פני השטח
גם אם נבקש לשוב ולחדש
זה לא יהיה לנצח
|
זו שוב הרוח שנשלחת לעברך
כנשיקה רכה לעבר צווארך
בנסיון אחרון לגעת בדמותך
האמיתית
|
|
|
רגע, ומה עם
דמויות סלוגנין
מומלצות?
אמא אדמה, לא
מבינה לאן פני
הבמה? ולא פחות
לאן פני הדף
האחורי, שלא
לדבר לאן פני
העם הזה אשר
יושב בביתו
ומאונן אל מול
פני בימתו
הפרטית. |
|
