|
טוב, ברוח התחכום הנחה עלי כרגע, אתעלם מהנחיות האתר
לכתוב את פרטיי בגוף שלישי.
גוף ראשון זה... "רגיל" מדי, אז מה כבר נשאר?
טוב, אז ככה:
אתה רואה במוסיקה ובמילה הכתובה שני יסודות חיים
מרכזיים ביותר. כן אתה משתדל לשמור על אופקים רחבים
בכל הקשור לאמנות.
אתה מייחס חשיבות לא מבוטלת לתגובות, אשר הן הסיבה
העיקרית להימצאות כתביך באתר זה, ולכן אתה מעדיף
אותן רציניות וענייניות; הערות אשר תוכל לקחת לתשומת
ליבך, בין אם חיוביות ובין אם שליליות.
אתה אף מזמין את כל המעוניין להתרשם מן היוצרים
המוערכים ומהיצירות האהובות, אשר נבררו בקפידה רבה
ממה שאתה מחשיב מיטב יצירות הבמה.
בברכה,
אתה.
ממממ... בלעתי את החתיכה האחרונה ולגמתי מן הקפה.
|
היה זה אחד מן הימים האלה, בהם הכל נראה פתאום חשוד. כבר
כשהתעוררתי חשתי בכך. את דלת הבית נעלתי, פתחתי שוב, חזרתי
ונעלתי, ובדקתי מספר פעמים שהיא אכן נעולה היטב. הרי ביום חשוד
שכזה, מי יודע מה עלול לקרות.
|
...ונשיפה חנוקה, אסטמתית, הסמי-טריילר עצרה בחריקת בלמים
כשמילימטר בודד מפריד ביני לבין פגושה, מילימטר אחד עלוב מפריד
בין היותי מושלך לאויר, נמרח על אי תנועה במרחק כמה מטרים משם,
מותיר סימן מכה קטנה על קדמת המשאית... פיווו... איזה מזל.
|
ראש (למרות הכותרת המתחכמת)
|
|
התקרה התמוטטה
המנהל משוגע
הוא תיכף ירגע
בינתיים קרא
סיפור
באתר הבמה
|
|