|
אריק
אל נא!
אל נא תיקח מאם את בנה
אל נא
אל נא רפא נא
היה אתה ותן לה להיות
|
גם אותי רימו הכוכבים,
גוללתי סלעים מעל כל באר במדבר
ואיננה רחלה.
|
הילד הזה מישיר מבטו
וזוחל ונופל וזוחל והולך
ועובר ומרטיט את הרעד התם שפרח
ומלטף ומאחה שברי לב שנפתח
|
מתחילים ברדודים.
חלק עוצרים נשימה,
יש הבודקים - עד מתי.
המתבוננים, יושבים בקצה, לא נרטבים.
|
הרעד הזה שעולה ויורד
צפירות הבלבול, סירנה יפה
כל חושיי מזעיקי זעקה
ספינתי הטרופה שוב יוצאת אל הים
בצעקת רעמים מתוקה.
|
רוקד את הזריחה
מתבונן
מביט באסירי עולם
ומשחררם
|
לאהובתי שדות ענק ירוקים
וכשאני אוחז פרחים בידי
צוחקים השדות.
|
הזדקנתי מאז שעזבת. לא, אל תדאגי, עוד לא יצאו שערות לבנות.
עדיין אותו שיער שאהבת להעביר בו ידיים, שלאט לאט עזבו אותנו,
אותך.
שהתרוקנו מחיים ומבשר והתמלאו כאב
ועדיין העבירו אצבעות בשיער.
|
רואים עין בעין
נושמים פה בפה
נשימות חמות באויר רטוב
מתעבות ונופלות
|
שפתיים בניחוח יין נסגרות לטעם ולעוד טעימה
בחום להבה בינונית ובסבלנות של קדרת שבת
מתערבבים ובוזקים מבטים.
|
פגניני של אהבה
אחד אחד
מתפקעים מיתריי.
|
פוחד לעוף
השמיים בעינייך כה רחוקים.
פוחד לעוף,
שלא תימס השעווה.
|
עזבנו את קברות התאווה
ולא הספדנו את המתים.
|
מצור, צמא קיסר ורעב.
בליסטראות העבר משליכות ראשים עם פנים,
עם שמות ומילים.
|
שוקולד ממכר.
ברכות, הוא מתמוסס ומתפשט בכל הגוף
בליטוף חושים הוא מזכיר
את מבט השוקולד בכל הטעמים.
המתוק והעמוק. והחריף וזה שקשה להגדיר
הטעם הבודד, שילוב הטעמים והטעם של עוד.
|
טיפות מתאדות. הבל שורות
חום חיי מאדה רגשות
שמתעבים על נייר.
מחזורי שירים
|
לבד.
משרבב ראש משריון של שנים,
מצמיח זנב לטאה
מצמיח עלה שהיתה לו כותרת.
|
שניים אוחזין בשמיכה,
אחד אומר קחי מאמי, שלא יהיה קר.
ואחת - אוספת פוך וחום.
|
אשמתי כולי
חטאתי ולא הותרתי תא ממליארד נקי מאשם בגופי
ונשפטתי בדין
לחשמל מרטט
באשר אני לידך
|
איך זה שאחד קטן מעז?
איך, למען השם, הוא עוד לבד?
למען השם...
|
באדיס השמיים נפתחים כמעט כל יום.
רק לא לתפילות.
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
