[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את אש אל
נולד ב27.7.83
מאז ומעולם חשב שיכתוב למחייתו, הגורל והחיים הפכו
אותו למוזיקאי במקום.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מסעות
כשהייתי צעיר יותר, רציתי לשנות את העולם במילותי.
רציתי להיות סופר או משורר.

"אתם רואים...זה לדוגמה הודעה לא חשובה"
המרצה הציג את הצג של הביפר שלו שאמר "תאונה קטלנית ברחוב
בוגרשוב בת"א 2 הרוגים ופצוע אחד קל"
בעוד שזה טוב לכתבה מקומית זה לא ממש מספיק עוצמתי כדי להכנס
למהדורת חדשות...

כשהייתי צעיר יותר הייתי יושב וממציא עליהם סיפורים, כמו אותו
אחד שישב במכונית... תמיד דמיינתי איך הוא נכנס הביתה אחרי
העבודה ומצא מכתב מאישתו על השידה שבו היא מספרת לו איך היא
בגדה בו במשך שנים עם החבר הכי טוב שלו

כבר משהו כמו 8 שעות הוא יושב באותה תנוחה מוזיז רק את הידיים
כדי להצית עוד ועוד סיגריות.
הם לא היו מחשבות הכי מעניינות או חשובות שיש, סתם מחשבות.
אך פתאום איכשהו הגיעה כמו מהשמיים מן מחשבה מטורפת כזו, "אולי
אני באמת לוזר?!"

מוסר השכל
באחד מימיו האחרונים של החורף, בימים בהם הבקרים והערבים עדיין
מצליחים להעביר צמרמורת בגופך, פגשתי את יצחק במקומו הקבוע.
זו היתה שעת בוקר מוקדמת, כזו שהשמש עדיין לא התעוררה בה, אבל
ברור לכולם שהיום כבר החל.

הנערה הביטה על פניו בזמן שישן.
הוא נראה כל כך שליו, כל כך רגוע.
היא ידעה על מה הוא וויתר כדי להיות איתה.

זכרונות
באור הקלוש סבי היה אומר לילה טוב, נותן לי נשיקה ואני הייתי
מבקש שיחכה עד שארדם.
הייתי מחבק אותו כשידי על צווארו ונרדם

ארצישראל
הנהג מביט בי ושואל "אתה מתכוון לעלות?!"
רעד עבר בגופי, רעד שמעולם לא חשתי, אני נוסע באוטובוס הזה
לפחות פעם בשבוע מאז שאני ילד והנה בפעם הראשונה בחיים אני
מפחד.
"כן אני עולה" אני אומר לנהג השמן והמיוזע ומחליק לו 5 ש"ח


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
I will wake up early
Before the birds
Before the sun has risen
At the time when flickers of daylight dance with the stars

אהבה
I live my life without regrets, except for one...

דמעתך על שפתי נושרת מרווה את צמאוני.
וידייך לוטפות את שערי כרוח המדבר.

תשיר היא לה בקול ענוג שיר של הבריאה
תבכה בכל מקום שבו תתאים דמעה.

ייסורים
טרוף הוא זה!
כישוף ושחור
קללה מרה סופה ברור.

עצרה הרוח מלנשוב,
קפא לו העולם
והנהר שאז זרם
עצר לו ונדם.

חולם אני ואת את המציאות
לא קרה וכואבת
אם כי השיבה אל הביטחון, הנוחות
התשוקה האמיתית הרצון האמיתי לחיות
האמת.

שוב היא קוראת לי מתוך שינה
בכל נשימה שהיא שואפת ונושפת
קוראת מתוך עומק שבו אני לא יכול לצוף אלא רק לטבוע
לטבוע בתוך כל מילה שהיא ממלמלת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
לפעמים אני מרגיש איזה גיץ מתעורר בפנים אבל אני יודע שהוא חסר
משמעות
כמו מצית שנגמר לה הגז אבל בכ"ז מנסים עוד איכשהו להדליק איתה
סיגריה.

היא ואני
אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך.

הרהור
עכשיו שאני מסתכל על התקופה הזו זה נראה כאילו רצנו כל כך מהר
וכל כך חזק כי איפשהו עמוק עמוק בפנים ידענו שהתקופה הזו לא
משנה עד כמה נגיד שלעולם לא נשתנה ולעולם לא נהיה כמו ההורים
שלנו (זקנים!) התקופה הזו תגיע מתישהו.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
גם לאב וגם לאם,
במה חדשה גם
לאחותכם!


תרומה לבמה





יוצר מס' 3390. בבמה מאז 4/6/01 19:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאש אל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה