|
לפתע הבחנתי בשפתייה שהיו כחולות מדי בהשוואה לגוון הרגיל
שלהן, הן לחשו משהו, לחשו; "החומה רק בראש שלך".
|
לא קשה להבחין באותם אנשים דוחים, אותם מקבצי נדבות השרויים על
הרצפה שתמיד אתה מתמלא סלידה מהם, תמיד מנסה כמה שיותר להתרחק
מהיצורים האלה. פשוט מלכלכים את הרחוב, באמת.
|
לעיתים אני חושב שהיא באמת אהבה את המקצוע בו עסקה אף על פי,
שלמראית עין נראה המקצוע מחזורי ומכני..
|
הידעת שכך זה יתנגן?
תמונה שיצרנו,
גורל שצירנו,
צבעיהם ידהו עם השנים?
|
טעיתי וסליחות,
לא קונות נחמות
|
כמו עלה שלכת,
נשמט בשיא פריחתו,
זהוב ויפה
ואני כמו ניצן משתוקק למות לצידך.
|
אנצור את הזכרון בפיסת שמיים כחולה,
שמי חיי שחורים, מבשרים מלחמה
|
אדמה מפוררת ממלחמות,
שאלוהים עשה עמה חסד,
וטבל אותה בירק, וציפור ואמת.
|
ואני סובל,
מחכה שיסבלו גם
מצחנת הריקבון,
אבל הם נחנקים מבלי לשים לב,
|
שורשים שניזונו מגופות,
חודרים דרך סדקי,
חולשות
|
והאחר, רומס כוכבים,
וכוכבים נופלים כל הזמן
|
אמרת ששני הפכים,
זה לזו נמשכים.
ונמשכת
הדרך
|
הלוואי והייתי רק מקולל.
כך יכולתי להטיל את האשמה,
להיפטר ממוסריות, ולהצדיק זאת,
שהרי מקולל הייתי ממילא,
ו
|
רגעים של חורף גשום,
מחזירים אותי אלייך
|
חיי ריקים,
טלאים,
תיבה שעייפה מלהכיל
|
נזדקן מעט
נתקמט במקצת
ואז נתראה,
נראה.
|
ובכל לידה של לבנה בתולית,
הן כמראה הכמהה לבבואה
במעוז החיות של הנפשות.
|
נפרדנו לשלום,
כמו פיסות הניתקות מכוכב נופל
|
תוף גדול מחקה פעימות לב,
מתגברות כשההרמוניה עוטפת את איבריו.
ואין נגנים
שיפיחו חיים בכלי האלים,
|
מבקש,
שתקטוף לו את התפוח,
התפוח שיעניק לו מונופול, ועוד
|
כמו ילד,
המגורש מבית אמו
ומבכה הספד
תוחלת חטאיו
|
ואין שום מפה שתיקח אותי אלייך,
ואני רב חובל הכושל בניווטיו,
ממשיך לתור מעל פני המים,
אחר מה שכבר טבע מזמן.
|
ספינה תועה במימי השקט,
באופק לא נראית לעין ארץ,
עוגן חלוד תלוי ממתין לנגוס בקרקע יציבה,
אך יודע שדינו הוא לגווע לעולם.
|
חצו בינינו אופק רחב,
שתלו גם עצים נצחיים,
אתנחם כשיפציע הסתיו,
אז אוכל להביט בך
מבעד לענפים.
|
אמרת שהדבר היחידי שאני אוהב בך הוא החלל שיש בי,
הסתכלת במבט מוזר,
עינייך המלאות תבונה, והכחולות, והנוגות
|
החיים הם פשרה עם אלוהים,
העולים בקנה אחד,
עם מעט אבק שריפה,
ומחסנית כדורים.
|
את,
השראת השמיים,
להמטיר טל על ארץ צמאה
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
הרטיבות שלך זה
מאוד נעים אבל
גם מה זה
מסריח.
ובכלל, איך
הגענו למצב הזה
שהאף שלי תקוע
פה???
זלמן הסקרן תוהה
למה העולם מסריח |
|
