|
הגוף הוא הסיבה לאהבה
אחר כך הוא המבצר השומר עליה
אחר כך הוא הכלא של האהבה.
אבל כשהגוף מת, האהבה יוצאת חופשית מתוכו
ובשפע גדול,
כמו מכונת מזל שנשברה
ובבת אחת שופכת מתוכה
בצילצול רועם את כל המטבעות
של כל דורות המזל
יהודה עמיחי
מישל ניסתה להגיד משהו, אבל למילים בעברית לקח זמן לעלות על
שפתייה ולפני שניתנה לה ההזדמנות להסביר, קטעה אותה האחות
המבוגרת "אין לי זמן לזה עכשיו, תתארגני מהר ותלכי לעזור
לשרון".
|
הלילה הזה אפילו לא נסיתי להרדם. השעונים בקול רם תקתקו וחתולי
הרחוב יללו כשחיפשו הפתעות בזבל. יצאתי מהבית והתחלתי להסתובב.
העיר הזאת משגעת אותי. היום והלילה משחקים ים-יבשה ולא מתחשבים
בי אף פעם.
|
גם באותו ערב מושלג בו תציגי את התערוכה הראשונה שלך במרתף קטן
במרכז העיר. אנשים עם מבטים בוחנים וזכוכית מגדלת, עליך כבר לא
ישפיעו. התצלום של האיש הקטן ליד האיש הגדול והתצלום הצבעוני
של העיר האפורה. כל הבפנים שלך תלוי על קירות מתקלפים, נפש של
אמן אמיתי. זה
|
"יש לך סיגריה?" שאלה בקול עדין ומתוק, רועי בהה כמה שניות,
ואמר, "מצטער אני לא מעשן". הוא גם הצטער מאוד שפספס כזה רגע
נדיר להתחיל עם מישהי יפה, לכן הוא החליט שליתר בטחון כדי לא
לפספס אף הזדמנות כזאת, הוא יקנה קופסא של מלבורו, תמיד טוב
שיש בכיס
|
ביום בו מושיק ונועה נעשו חברים המורה העבירה אותי לשבת ליד
לירון. ללירון יש בעיות ממש חמורות בראייה. בעין ימין היא לא
רואה שום דבר ובעין שמאל היא רואה ממש ממש קצת. בכיתה יש לה מן
מכשיר כזה ששמים תחתיו דפים והוא מגדיל אותם פי מאה.
|
לאח הגדול שלי הגדול שעוד מעט הולך לצבא הייתה חברה שכל הזמן
הייתה באה אלינו הבייתה, היא אפילו אכלה איתנו כמה פעמים ארוחת
ערב ביום שישי, ואמא התחילה לשאול אותה כל מני שאלות על העבודה
של אבא שלה ואז אח שלי התעצבן.
|
זה לא שווה, חבל לך על הכסף. אמרה נועה תוך כדי שהיא נשכבת על
המיטה ופורסת ידיים. זה הכל עבודה בעניים, הם שולחים לך תעודה
מזוייפת, עם כל מני חתימות של נאס"א ומפה
|
"קוראים לי אסף", השבתי. היא השתהתה לרגע. "אתה יודע מה אסף?".
"מה?". "כל פעם שאני שומעת את השם זה אני חושבת על צלחת חרסינה
עם קצת, קצת אפונה מפוזרת עליה". הגענו לתחנה הראשונה בת"א.
מאיה סימנה לי אצבע אחת.
|
בעוד עשרים דקות המופע מתחיל והתרגשות והמתח אצלי עולים מרגע
לרגע. זלמן, מכנס את כולם לשיחת מוטיבציה קטנה, רגע לפני שהמסך
עולה. לבסוף הוא בא וטופח על השכם שלי ומסתכל עליי במן מבט
תולה תקוות וכדי לאשר את מבטו אומר לי "זה הכל תלוי בך".
|
זה היה ביום קיץ חם ב- 1971 אני חושב. כן, 1971, אני בטוח.
התעוררתי בצפירות מחרישות משנת צהריים עמוקה שאחריהן הגיע הקול
המאושר של איציק. "אבי, אבי יה מניאק נוסעים לים" צרח איציק
בהתלהבות.
|
הוא הלך לבנק לעשות קצת סידורים, הוא תמיד מפחד מהתדפיס של
חשבון הבנק. הוא מקווה שהמספר יהיה כמה שיותר נמוך, כי לפניו
תמיד יבוא מינוס. בדרך לבנק הוא עבר ליד חנות ספרים ובויטרינה
הוא ראה את הספר הקודם שלו במבצע. לא סתם מבצע, מבצע נואש.
כאילו הספר זועק תקנו א
|
תן לי רגע לחשוב ואני אגיד לך אם זה שווה הכל. דירה חדשה, מרכז
, קצת קטן, אבל מסתדרים. יעל נרדמה ערומה על המיטה ואורות
מהחלון מאירים את הפנים היפות שלה. סקס עדיין טוב.
|
אנחנו פה כבר הרבה זמן. תומר מדליק סיגריה ועכשיו נהיה פה עוד
יותר חם. נועה משחקת בתלתלים שלה ואני כבר מתחיל להזיע בגב.
החדר הזה כלכך מחניק. שמש אמר שהיום בערב הוא הולך להשתכר ואני
כרגיל שותק.
|
אחי בוכה בחדרו
או מנגן בגיטרה החשמלית?
|
בלילה,
דובי במבוק צעירים
מחזיקים תחת שמיכות כבדות
את אפם הקר והלח
|
עצרתי את הריצה,
ניגשתי אליו
ושלפתי אותו מחולצתו הכחולה
ספוגת הזיעה והעפר
|
ידעתי שאני מאחר לבית ספר,
אבל לא יכולתי לעשות דבר מלבד
להביט בך ישנה ולדמיין
איך מאוחר יותר היום אכתוב
|
שעה חמש,
רגע לפני תפילת נעילה
|
וכבדרכם של חלומות
אני נשארתי במרכז
והנופים והאנשים השתנו סביבי
|
אופניים נוסעות לבד
לפני עשרת ימי תשובה.
|
ינואר היה כמו כף יד שמנמנה
של תינוק, שלא עוקב אחר
התנועה מתפתל של אצבעותיו,
ופבראור יהיה שמח יותר
|
את היומולדת של סבא שלי
חגגנו אתמול בפארק הירקון
עם שיפודים וכנפיים וקבב.
|
מחשבות הן
עשן מתפזר אל האוויר
או
שיער ארוך במים עמוקים
|
אחר הצהריים עשיתי טיול;
זמזמזתי מנגינה כמו שביל
|
אמרתי לך שאני נח מכתיבה בינתיים
שיקרתי מסתבר
|
תופס עצמי במעיל
לאן אתה בורח
|
אם יש חלום אחד
שחוזר על עצמו
עוד מגיל הרחם
|
המוסד הקולנועי בו אתה לומד
כשאתה מגיע עם מעיל כבד
וכולם עם חולצות קצרות
|
עם ידיים פרושות קדימה
של קבלה
עמדתי במקלחת
תחת זרם מים קרים
|
זאת פעם ראשונה
שאני רואה בעיניי
מישהו מתרגש ככה
ממשהו שיצרתי
|
בבקרים אחדים אני מתעורר
יציב ובטוח,
יודע שכל מה שאכתוב וכתבתי
נועד בסך הכל להזכיר לי את געגועיי
|
מיכאלה, החלון שלך
פתוח בימי חמישי
וניבט ממנו אור כשאני
עובר ברחוב. אבל
|
בערב,
הצבע הכהה שלך
תמיד נוטה מעט
לצבעים אחרים
|
בבית ספר רווי אשכנזים
חשבתי שאני מאמץ לעצמי
זהות של מזרחי אמיתי
|
דעיכת הנוכחות שלך
בשירים שלי
גורמת לי לומר אותך בשורה
או בשתי מילים
|
צייר אוסטרי מסיים את הציור של בניין הפרלמנט
בהוואי נופל אגוז קוקוס מהעץ
מפלס הכינרת יורד במאיית המלימטר
ילד מחבר שתי חתיכות לגו אחת צהובה, אחת אדומה
|
לילה לפני זה ישבנו באוטו כבוי.
הוא עישן
ואני הברחתי חתולות
עם האורות הגבוהים.
|
עכשיו זה קיץ
ואת יודעת
שתקבלי אותי
משורר אופטימי
|
גם הדברים הקשים
האלו שאת אומרת
מול תנור סלילים
בחדרי החשוך לפנות בוקר
|
לא דפק הבוקר בדלת
על גבי קרני שמש הגיע
מהחלון במטבח
|
שכבנו בהסכמה
שזה נעשה רק ממניעי חרמנות
|
מתלה הכובעים והג'ינס שמשתלשל ממנו
הוא עץ קוקוס שאחד מעליו הוא חולצה
|
סדינים מתוחים
מותירים בצהריים על מיטתה
אלכסונים, אלכסונים
בקצוות המזרון
|
אבל הלילה,
בדרך לשדה התעופה
עבר בי שקט כזה
שהנביט בין נשימה אחת
|
באמצע הדף כותב את שמה
אותיות גדולות, מרחקים שווים
מסביב הכל קשקושים סימטרים
|
אישה עומדת בחמש בבוקר
על רחוב ראשי עם תיק צד.
קודם לכן,
נישקת אותה,
|
אני אוהב
את הקווים
המקבילים
שאתה מנסה לצייר
|
קודם כל,
חוסר סדר
ואז
המקריות של הרוח בשערך
|
היו יכולים להיות לנו
זיכרונות יפים של שלג, אבל
הזמן מחלחל
לחורים הקטנים של הנשמה
|
ולזכור שם רחוב,
שהמראה התמים
של רצף האותיות שלו
ימוטט אותי
|
השינה רדופה בחדרים אלו -
בגדים על הרצפה ובלאגן גדול.
ותמיד בבוקר רציתי להיות
תינוק או להמצא לבדי
|
למרות כל הכעס
צריך לצאת מפה מהר
ולמצוא את המקומות
|
עשבים שוטים גדלים,
בלי דשן או זבל
|
מילים על ציפורים ושביל -
אינן ציפורים ושביל
|
אני יכול לכתוב לך
דברים סנטימנטליים
על חנוכה שבא עכשיו שוב,
|
צללית עומדת לפני החלון
מאחוריה שמש חזקה
פנייך היו חשוכות לגמרי
לא ראיתי דבר
|
אני הדלקתי
סיגריות
מהסליל החימום
של הטוסטר אובן
|
בימים בהם לא רציתי
לנשק את אבא שלי
כשחזר מהעבודה
בגלל זיפיו הדוקרים.
|
בשוכבי על הדשא
הבחנתי בנמלה קטנה
מטפסת אל קצה הגבעול
|
הבוקר בבית הספר
הייתה הקרנת סרטים
של סוף השנה.
|
תשמעי את זה,
בחנות פלאפל היום
זיהיתי פרצוף מוכר.
זה היה מאמן כדורסל מחליף
|
לפעמים נדמה,
שתמיד אמצא את עצמי
עם בנות עצובות
|
בגיל שלושים וחמש
כשבוודאי
יהיו מאחורי שני סרטים
באורך מלא
|
אמרת בטלפון שאת הים
אני כותב טוב יותר
מאשר דברים אחרים
ואני לא מטיל ספק בכך
|
אני ורחל חלפי שותים קפה
(ורחל, זה הזמן לומר, לא תמיד
אני מבין אותך. את נהדרת)
|
אני רוצה לקפוץ
אל תוך ערימת האשפה
הענקית הזאת
בחצרות הבתים
|
את הדברים הרכים שאני
חושש לומר לך במהלך
שעתיים של שיחת טלפון
|
אתמול נשברה בכיור
הספל של ואן גוך
וכמה שאהבתי אותה חודשים רבים
לא נתתי לה למשוך אותי למטה
|
שערה החלק מסתיר
עין אחת כמו וילון
על חצי חלון.
אף פעם לא ידעתי
מה מתרחש בראשה.
|
מסתכלת על האצבעות מקרוב
שלוש הבעות פנים חדשות
פניה משתנות כמו הצלילים
ליבי שחרר מעצוריו
הפסנתר שחרר גלגליו
|
אם היו לי זרועות מעט עבות יותר,
רק עוד שלושה או ארבעה סנטימטר.
|
המים השקטים עוברים מעליי
אני פתאום מבין,
זה הכי קרוב למת שהייתי
וגם הכי חי שהייתי.
|
הבית מסתובב במקומו
אני בקושי מצליח לעמוד,
את צוחקת
|
מבעד לחלון היא מנופפת לשלום
אינני מכיר את הבחורה הזאת.
אומרת לי דברים וקולה לא נשמע
|
שדה ארנבים
רחב כתפיים
נפרש מולנו
|
אני כל כך רומנטיקן
שאני בכל רגע מדמיין
איך תיכף תיכנסי בדלת
בלי התראה מוקדמת
אחרי שני אוטובוסים אחרונים
|
לא קניתי שום חולצה חדשה.
לפעמים בלילה,
אוכל אפרשזיפים ברחוב הראשי
עם הריח הזה של קיץ בנחיריים,
|
כל המשפחה נסעה לנורבגיה
ונשארתי לבד עם אחי החייל.
נסענו לסבתא ביום שישי
ופגשנו את כל הדודים והבני דודים.
|
המקום היה ריק
והמלצרית ניסתה לעזור
בזמן שהתלבטתי
|
והיו ימים שלמים כאלה
תחת שמש חזקה מעט יותר
|
המבט המזוגג בעינייך
רצה לדעת
איך הגענו לפה
החול לבן
|
אני לא מטיב לנגן
אבל בבוקר אני תמיד יודע
לנגן אותך ישנה
|
שנשברתי לך בידיים
כשהדס הלכה בחורף
|
המכתבים האלקטרונים שלך
הוליכו אותי שוב ושוב לחפש את אותן החנויות.
עיר חדשה - חמישה, שישה מחשבים מבעד לזגוגית.
|
ממטרות של פעם,
כמו איש עם
כובע קסקט ישן
וחיוך אדום מתחת לקפיץ
|
ביום ראשון לפני חודש,
נשארתי בבית כל היום
וטבעתי בשיפוץ תסריטים שכתבתי
וכבר לא היה לי עניין בהם.
|
בלילות את מופיעה לי
בחלומות של מין
קשה במיוחד
|
כאילו נפגשנו
עייפים כבר
מכדי לספר זה לזו
מאיפה באנו.
|
היא נשכה לי את השפה
חשבה שאני אכיל
ליקקתי אותה באף
נתנה לי נשיקה בעין
|
תראי אני עושה סרטים,
וכותב שוב שירים
(רוצה לומר: טוב לי בלעדייך)
|
אני מדמיין
מיטה של זוג נשים
בזמן יחסי מין.
|
אחי ניסה להוציא בשבילי
את המסמר, אבל התחשמל
ונהדף אחורה עד הקיר שמאחוריו.
|
כל המקומות נבנו לפני הגעתי
ונעלמו בעוזבי.
|
שנינו פוחדים
להלך על האושר הדק הזה
באצבעות קשות מידי,
כשהוא מופיע באקראיות מוחלטת
|
בימי שישי
פעם או פעמיים בשנה
אמי הייתה שולחת
אותי לבית הספר עם
|
ראשי חדל מלצפצף ולהבהב
היפה הזה, האדום הזה, החכם הזה
שכבר מאסתי ממנו פעמים רבות
|
נעלייך אומרת משהו
באופן בו הן שמוטות
|
בשנה שעברה החזן
הצעיר של בית כנסת
ברחוב רבוצקי
|
להתקל בפרצוף מהעבר
מחוץ לאולם הקולנוע,
אחרי סרט.
|
עוד מספיק חוצפן
כדי להקריא לך אבידן
באחת לפנות בוקר
|
זה אף פעם לא מוזר
ללכת איתך לאיבוד
|
שירי אהבה
מהסוג שאהבנו
נוטים להיות
|
ואולי צריך יותר מזמן
ובחיים האלה
לא נוכל להגיע
זה אל זו
|
כמו
בלון הליום עייף
בפינת החדר
|
השקיעות החורפיות
מחלון המטבח שבביתי
מוכיחים לי שהמציאות קיטשית
ודביקה בהרבה
|
שרון בלי שיניים מקדימה
אינה עוד
היא עברה לחוצלארץ
|
זוג צלליות ארוכות על החוף,
לפני שחזרנו הבייתה
|
אני לומד לחקות את צעדיי
לחזור על נפשי באותה תנועה,
אני רוצה להעלם בין המילים
|
יצאתי לטייל בחורשה
שמאחורי הבית שלך
את תתאכזבי לדעת, התפוזים עוד חמוצים
|
שני אנשים עייפים
אין מה להגיד יותר
הוא תפס את המצח
כשהיא לגמה מהקפה
|
כשאני כותב עלייך אני כותב על הקיץ
|
כל הלילה,
הייתי ער במיטה שלך.
|
מבריא
על גב של אחרים,
כמו שאני יודע
|
איזו בחורה בתחנת רכבת בחיפה
שאלתי אותה מתי הרכבת לת"א מגיעה
והיא אמרה שבשמונה ארבעים ואחת
|
וזה לא עניין
של איזון המים באוזניים
או
מי לקח למי וכמה -
|
אני ואבא שלי מתקנים דליפה על הגג.
הרעפים האדומים באלכסון
גורמים לנו תחושה מוזרה.
|
המטפל אמר
תגיד שלושה דברים על עצמך. אמרתי
אחד - שעון מקולקל.
שתיים - נעליים מעור.
|
בפורים הזה
לא מצאתי תחפושת
אז לבשתי את בגדיי הפוך,
כך שחבר צריך היה לכפתר את חולצתי בגב
|
את המלחמה הזאת הפסדתי
לבתי קפה מסגוננים
לחלונות ראווה ריקים
|
במסך מחשב אחד
חלון אחד עבור
שיר קטן ודק
ששקע ונשכח
|
אז שיהיה בחוסר תיאום צורם
של מכת מצלתיים
שמאחרת את התזמורת
|
מדהים להיזכר שוב
כמה שנאה הייתה בי
לבאר שבע כחייל
|
קיותי פעם ששיני
הארס שלך
ינשכו כריות כשאני
אוהב אותך מאחורה
|
כשהייתי בן ארבע עשרה
שבוע לפני שאחותי הגדולה התחתנה
גליה היתה נהדרת וקצת לא שפויה
גררה אותי מאחת המסיבות שהיו אצל ויסמן
|
המים השקטים עוברים מעלי
אני פתאום מבין
זה הכי קרוב שהייתי למת וגם הכי חי
|
Joking apart - when you're drunk you're terrific when you're
drunk
I like you mostly late at night you're quite alright
|
אנחנו שוכבים בשדה חיטה
ויש הרבה שמש
|
תמיד רציתי דג טרוטה יש מהנחל
לארוחת בוקר
פתאום אני מוצא שביל חדש
אל מפל המים
|
שדה ברווזים
רחב כתפיים
נפרש מולנו
|
האמרים ערו ערו עד היסוד בה
בת בבל השדודה
|
בשולי הלילה
כוכבים ומחשבות
יוצאים ונכנסים
מהחלון
|
אני לומד לחכות את צעדי
לחזור על נפשי באותה תנועה
אני רוצה להעלם בין המילים
להצמיד את האוזן לבטן האדמה
|
אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
|
|
דיברתי מוקדם
מדי.
התל-אביבי. |
|
