|
יושב בצהרי השבת
מוקף עצים
|
הידיעה על הרגעיות מוטלת חסרת אונים
בעוד התחושה הזאת בוחשת
|
האלוהים שתיצור הוא
האלוהים שיהיה לך.
לא יהיה לך אל אחר
מלבדו.
|
יושב מקשיב לג'וני מיטשל
ועוד מעט יגיע תורי.
בינתיים,
תוהה אם פנטזיה היא
סוג של מחשבה.
|
הייה ער.
הייה חולם.
הייה נכון לוותר
|
אתה המכנה המשותף של
כל הזיכרונות שלך.
העד השקט
שתמיד היה שם.
|
המיית הגלים מתערבבת
בשאגתו של מטוס קרב רחוק.
עננים מתבלבלים בפטריות עשן.
טבע העולם, טבע האדם, אחד הוא.
|
מעבר לקירות ההכרה הצפופים
|
כתמים כהים על רקע בהיר.
הם הופכים למילים, לקולות בראשכם,
ואני, שכותב את זה,
|
כל הערב ניסית לגרום לי
לתת לך להתערב.
התחננת שאתן לך
להשתתף בכאביי.
|
אז אני מניח שאני באמת נמצא כאן.
שמולי יש דבר לו אני קורא ים,
בו יש את מה שקראתי לו מים, כי ככה קוראים לו.
שכאן יש את הלחץ של הכוח שמשאיר אותי תמיד בחזקת האדמה.
|
אם התמזל מזלכם
אתם חיים איפה ואיך
שאפשר להבחין באור הלבן
|
איפה היינו
בחלל ההזוי הזה
היכן אנו עכשיו
|
הזרות מחלחלת בין
סדקי השעות.
|
יום אחד כל
זה יקמול,
יתפזר,
יתפוגג.
|
כל כך קר כאן,
הזכרון שלך קפא
והותיר אותי עם תמונה.
|
הרימו את הראש
וראו בעצמכם
|
יושב במרפסת.
מחטט באף.
שום דבר מיוחד.
|
היום התעוררתי רך.
קמתי רך מהמיטה
ושוטטתי בחדרי,
|
עוד קרבה מסוכנת אל אושר גדול
|
הכל היה חדש
ומשהו היה מפתיע
|
צילום דיגיטלי, ספארי רמת-גן.
|
|
|
הידעתם שענן זה
לא ישות נפרדת
אלא רק אוויר
צפוף או משהו
כזה.
אגודת
"אינדיוידואליזם-אין
דבר כזה" |
|
