[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אסף משה
זה אני יושב על המדרגות...
טוב לא, זה הכלב שלי, יושב על המדרגות.

 Nocturnal Darkness

אל היוצרים המעריכים את אסף משה
Ooooh Babe
Don't leave me now
How could you go?
When you know how I need You

אם לא היא אז אף אחת
יותר טוב כלום מכמעט

"Hope is the denial of reality. It is the carrot
dangled before the draft horse to keep him
plodding along in a vain attempt to reach it."

Death is life's one great certainty

Is there anybody out there?




לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
Learn to cherish
Learn to protect
And teach how to heal
Not just how to hurt

Learn to love things
That grow wild
And learn to save the things
That keep us alive.

אהבה
והלילה הוא קר
אני מתכרבל בשמיכה
וחסר לי החום
החום שכל כך הייתי רגיל אליו פעם
החום שלך

שכול
והקרבה כשלהם לא הייתה מעולם
הם נתנו את הכל כדי שנהיה כאן
נקדיש להם, נזכור אותם
נדליק להם נר, נכבד גיבורים שהיו - ואינם.

דייויד ורוג'ר רבו מזמן.
יותר מ-20 שנה עברו והם - מאז לא התראו.
חילוקי הדעות ביניהם בוודאי לא יגוועו לעולם,
ויכוח רציני בין שני חברים על מהות של מוסיקה,
על כתיבת מילים ותווים.
אבל אני רק יושב פה ומתאכזב,
כי יחד הם יצרו עולם שלם.

שואה
הם הולכים, עוזבים,
נוטשים אותנו כאן,
משאירים מאחור רק
זיכרון של זמן.

עצב
אני מדמיין ילדים
רצים, משחקים

עצב
כמה כאב ניתן לסבול?
מה היא מידת הצער שבה אדם מתחיל לנבול?

והיא תמיד תמיד תהיה שם לתמוך,
לצחוק, להצחיק ולהעלות רעיונות,
להיות לידה זה כמו לחטוף מין התקף קרינה!
וכל זה והרבה הרבה יותר - זאת לינה.

אהבה
נערה יפה בשיער מתולתל
עיניים ירוקות, ידיים דקיקות
פורטת על גיטרה באצבעות ארוכות.

מחאה
לאחוז בחוזקה, לשלוט בכל מה שנע
להחזיק חזק, שלעולם לא ניפול
לשחות כנגד הזרם, לא להיכנע,
העיקר להמשיך, ולא לאבד שליטה.

עצב
בוכים על ילדים בני 20 שנהרגים בתוך נגמ"שים
וחלקי גופותיהם מפוזרים למרחק של מאות מטרים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
ופתאום נדמה שגם כששכבנו היה לנו כל כך הרבה, כל כך הרבה ביחד,
כל כך הרבה אהבה, וחיבה ואכפתיות שעכשיו אין כבר בעולם שלי.
ולפניך גם לא היו מעולם.

ארצישראל
האנשים האלו נתנו את חייהם כדי שתתקיים מדינת ישראל, מדינת
היהודים. האנשים האלה נהרגו בשנות הארבעים כדי שתוכל לקום
המדינה, והמשיכו להיהרג כל שנות קיומה, עד ימינו, בשביל לאפשר
את המשך קיומה של המדינה.




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
אני לא עושה
סטוצים כי אני
לא שותה קפה.






אחמד אחמד מסביר
פנים להוריו
המודאגים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 31545. בבמה מאז 17/2/04 13:37

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאסף משה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה