|
 84534658
אסף - חבר יקר, אדם שופע כריזמה ושארם, ובגדול איש
טוב, למרות כמה קטעים מלוכלכים בעברו וכסף שהוא חייב
לי.
אוהב לאהוב,לנגן ולכתוב ולאכול את התבלין של הפיצה
ישר מהשקית. ברוכים הבאים לנפשו הפיוטית אך המעורערת
ותודה שטסתם א.ל.
זה הרגע שאתה כועס על עצמך שצקצקת בחצי חיוך מלגלגל על כל אותם
נודניקים עלצים שמדקלמים שירי שמאלץ דביקים, ועוד שרים את
מעברי הגיטרה בין הבתים בזיופים קלים, ומחייכים באוויליות
כעודד מנשה שיכור בכל פעם שהחברה מצלצלת. הרגע בו אתה משנה צד
ומרגיש שהבנת בדיוק על
|
כבר שבועיים שהם לא פה, ורק עכשיו אני מעכל את זה. אני תמיד
מעכל הכי טוב כשאני בוהה בקיר וסופר את גבשושיות הבטון הקטנות
והאינסופיות שעליו. זאת אומרת, מעכל תחושות, למרות שזה תופס גם
לגבי בורגר ראנץ'. אני בטוח שהם לא התכוונו לעשות את זה כואב,
אבל מי בעצם כן?
|
במצב כזה, הדבר השפוי ביותר לעשות הוא לחשוב מחשבות טובות,
מחשבות מרגיעות שמנטרלות בחילה. הנה אני בבלגיה, קופץ על גבעות
האחו הירוקות, מפרק בשיניי כדורי פארמין כאילו היו סוכריות טיק
טק במבצע. מסביבי פרפרים צבעוניים במחול עליז של חג השבועות.
|
אז הוא העביר לטייס אוטומטי והשעין את המושב אחורה. לא היה
נווט מאחוריו שינעים את הטיסה, מפני שאף אחד לא מספיק אידיוט
בשביל לקבל על עצמו משימה שכזו, לזרוק את הפצצה שתסיים את הכל.
אז הוא הפליג לבד. דווקא נחמד ככה, השקט.
|
ג'וני חייך את החיוך הספק אמיץ עד גיחוך, ספק ריקני ומודאג
שלו, ועשה עצמו שקוע במוסיקה ובהמולה של אותו פאב בוגרשובי בו
ישבנו. אני חושב שזה היה שיר של טום וויטס, אבל יכול להיות
שטעיתי.
"בינינו, ג'וני" חייכתי חיוך ברוטאלי ומלא ביטחון, "מה לעזאזל
חשבת לעצמך?"
|
"אתה יודע שאתה מהפנט אותי ככה?" אמרתי לו בלחש, קצת נבוכה
מהמחשבה שהוא מובך מהר.
הוא ציחקק לו במבוכה והושיט את ידו הפנויה אלי ולקח את ידי.
הרגשתי את החום האופייני הזה שלו שזורם גם בי כעת. זה רק גרם
לי לחייך יותר. "זאת אומרת, אם מישהו יכול היה להפנט אותי ז
|
בין הבלי היום שנגמר
והערפיח שעל נתיבי איילון
אני חושב עליה
|
ילדה רעה
מתנגנת כמו סולם שבור,
והזונה, יש לה את התוכניות שלה
|
יקירתי
שוב יצקת תוכן אל תוך מנגינות ריקות.
חיברת מילים צפות באוויר יחד לשיר אהבה
כמו פורטת על מיתרי ליבי סולם שעוד לא שמעתי
ואני מנגן לך
פרחים שקטפתי בחצר.
|
מתחת לגשר שליד האוטוסטרדה
שצמודה למגדל הענק עם שלטי הניאון המגמגמים
מסנוורים אותי האורות
של המולה שמסרבת למות
|
קרן אור
מוסתרת תחת מעבה עננים שצבעם לא ברור
ואני בוהה בעיניה המעורפלות ומייחל לנס
לשבריר של חולשה או של חום
|
פעם, פעם הייתי מפרק שולחנות בטורנירים בינלאומיים. כמו נינג'ה
הייתי מנצח את האנגליים השרלטניים האלו עם החליפות והמקלות
פלטינה מ"יורוספורט".
היום השחור כל הזמן נכנס ראשון.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אני עושה לעולם
טובה בזה שאני
חי.
אני אעשה לו
טובה גדולה
בהרבה כשאמות. |
|
