|
 
את לא כמו 10 ש-11 עקף אותו בסיבוב או 100 ש-101 האפיל עליו.
את המספר הזה האינסופי שאחריו אין יותר כלום..
|
כל הבחורות שהייתי איתן היו שם.. מדהים איך הטעם שלי השתנה עם
השנים. הסתכלתי עליהן. "בטח משלימות שקרים שלא הספקתי לספר
להן", חשבתי. מהזווית בה הייתי- כולן נראו נורא דומות פתאום..
|
נשארתי רק הרגל רע של מעט מאוד אנשים שעדיין צריכים להגמל
ממנו. רובם הצליחו. יש שהחילפו בבחורות. יש שהחליפו בטיסה
ארוכה לשום מקום ובחזרה...
|
איך היא אוהבת שהוא עושה לה נעים בגב. בעיקר בנקודה הזאת שהיא
לא מצליחה להגיע אליה עם היד. לא למעלה ולא למטה. בדיוק באמצע
הגב.
שם היא הכי אוהבת שהוא נעצר...
|
...5 דקות קודם עוד ישבתי איתו באיזה פאב מסריח באלנבי.
מהפאבים האלה שהברמן צועק בכל פעם שדורכת בפנים בחורה. בעיקר
אם היא לבושה כמוני...
|
היא פתחה כפתור אחרי כפתור בחולצה הלבנה החדשה שלה. על הכפתור
האחרון ויתרה כשלבשה את החולצה וגם עכשיו. היא נשארה רק בג'ינס
צמוד שקנתה פעם כשעוד אהבה לצאת לקניות וכשעוד היה לה זמן
לעשות דברים שהיא אוהבת. עכשיו במילא כבר לא היו הרבה כאלה
|
-"וכמה אתה אוהב אותי?"
-"הכי הרבה בעולם"
-"מה זה הכי הרבה? כמה?"
-"9 נראה לי"...
|
וגם מעט האוויר שמצליח להכנס לי לריאות נתקע מייד בגוש די גדול
שתקוע לו שם כבר כמעט שנה...
|
עכשיו ניסיתי לרכז את כל האנרגיות החיוביות מהניצחון של מכבי
ולנסות להקשיב לך כמה דקות. "אתה אדיש אליי", פתחת את השיחה
שלנו בהאשמה ישנה. "את טועה, אני רק קצת ביישן", יריתי בחזרה.
|
אין לי יותר עצב מזה שאני רואה בעיניים שלך...
|
בראשית שלחת חיוך קטן ומבויש וחברה.
|
הן לחלום הפכת
ואין חץ באמתחתי
הקולע בחלומות.
|
אני חולם עלייך כמעט כל לילה.
חלמתי אותך גם כשהיינו יחד.
להתעורר לידך היה יותר טוב מכל חלום.
|
אתמול עוד חייכת ואמרת שחתיכות חסרות מוצאות את עצמן ואני
חשבתי שהפאזל הושלם...
|
חורבנך הראשון הותיר אותי לבד
חורבנך השני הותיר אותי ריק.
|
שותקת את הכאב הזה ממך ופנימה. מרחפת בין עולמות שנדמה כי לא
קיימים כלל. אוחזת לרגע בחיים, כאילו בכף ידך טמונה התשובה
ומרפה מייד. עייפה מכדי להחזיק את כובד המשא הזה. יודעת את
העולם הזה טוב מדיי
|
נצלי את חולשתי
רחמים הם מידה רעה
|
את מספרת לי בפרטי פרטים את מה שלא אוכל לעולם לתפוס.
פורשת לפניי עולם שלא אוכל לקבל.
מסבירה לי מעשים שדעתי לא מסוגלת להבין.
ואני מסתכל בעינייך השחורות ורואה דרכן את עולמך.
|
אין לי מילים להודות לך על שחסכת לי ביקור אצל האופטומטריסט.
אני רואה מצויין מקרוב ומטושטש למרחק, תודה על התובנה.
ההווה, כמו מפריד בין העבר לעתיד המרוחקים שניהם, נראה לי לפתע
ברור יותר.
|
בחורות בגילה חישבו באיזה גיל ייגמרו את התואר ויביאו ילדים.
בחורות בגילה יצאו מידי פעם
|
- "למה אני תמיד יוצאת הרעה בסיפור הזה?"
- "כי אני כותב אותו."
|
-"עברת לי".
-"הייתי ויראלי?"
-"נגיף קשה."
-"כדורים?"
-"הרבה דמעות."
|
-"ועדיין תשאר הפגיעה הזאת בלב".
-"אני מכיר רופא טוב..."
|
אבל אצלך הכל אפשר למספר. מחשבת רגשות. שוקלת מחשבות. סופרת
קלוריות. אהבה כמותית שלי. אפילו באמצע משחק כדורגל שלא עניין
אותך היית שואלת 'כמה-כמה' רק כדי לדעת למי יש יותר.
|
הם רואים לתוכך, את חושבת.
לוטשים עיניים שנועצות בך את האמת.
|
"תקופות", את אומרת ואני מהנהן וממשיך הלאה.
|
|
|
אם חופרים מספיק
עמוק; מגיעים
למים |
|
