|
את מלאך שמרחף בין עננים
את האושר המלווה אותי שנים.
בדמעה את מסוגלת את לבי למעוך
את יודעת - אין עוד אף אחת כמוך.
|
את אלוהית - גופך השברירי עטוף בעור קטיפה
לו רק היו מספיק מילים כדי לתאר עד כמה את יפה
כשאת פורטת על גופי עם אצבעותייך ברכות
כל חושיי ככלי מיתר - מתנגנים באחידות
|
ליטוף שלך מסיר כל צער
חיוך שלך פותח שער
לעולם אחר
יפה הרבה יותר.
|
אני לצדך בטוב וברע
אני על ידך שומר מכל רע
את כל שתרצי לך אתן מהלב.
|
כבר חודשים שלא ירד כאן גשם
הכל סביב צחיח ויבש.
|
אני נמצא עכשיו בגן קסום שבו היינו פעם יחד
דמותך בזיכרוני עולה ואת לבי את שוב לוקחת...
|
גשם מטפטף על גג ביתך
בלבך כמו ברחוב מתחוללת מלחמת רוחות.
|
זה כמו לרוץ בתוך מטוס ללא כנפיים
שלוש שניות להתרסקות ואתה עדיין מתכחש לתקלה.
|
הסתכלי מהחלון - הביטי מה קורה בחוץ
ביום כל כך רגוע חצי עולם לחוץ.
|
כל יום חדש הוא שיר
זה אתה שמדבר את המילים
זה אתה אשר צועד את התווים...
|
זו שוב אותה המריבה
שהורסת לנו את הכל.
|
את נראית קצת עצובה זה לא מתאים לך
את עינייך היפות מעטרת העצבות
את עומדת על החוף וזה מכאיב לך
שבלב שלך יש שפל ובאופק אין גאות
|
אני רוצה לגעת בך בצורה שבה אף אחד עוד לא נגע
אני רוצה שתספרי לי את כל אותם דברים שאיש עוד לא שמע.
|
כל אדם ברחוב ישאל לשלומי
כאילו הוא מינימום סטודנט לרפואה.
וכשנתראה במקרה אחשוב לעצמי
לכבוד מי היא דפקה הופעה.
|
עכשיו את ישנה
במיטתי הישנה
וטוב לך כאן
אני רואה זאת על פנייך.
|
זהו ערב יום העצמאות
ובשמיים זיקוקים
שמזכירים לי עד כמה אני לבד.
|
ושוב המצלמות ננעלות עלייך
אך מול התפאורה את לבדך.
והמאפרת מכסה באיפור את פנייך
כך שלא יראו את כאבך.
|
את תמיד היית שם אם רועשת או שקטה
את רואה הכל בי גם כשאת לא מביטה.
|
|
|
שמנים הם אנשים
שמתמכרים
לחירבון
ד"ר מישה רוזנר
בפרשנות רפואית |
|
