| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | 
 הם אמרו לו להוריד נעלים הוא אמר שיש לו פטור
 לאט לאט התחילו להגיע עוד חברה מהמחלקה
 
 פעם אחרונה שהם מחזירים ציוד
 
 | 
 | תשכב תנשום תרגעעוד רגע עוד שניה
 יש את כל הזמן שבעולם
 רך החול נעים הוא למגע
 
 | 
 | הלכנו שם - חושבי ובוכיםאיך אנשים אל הבית חוזרים?
 ידיהם מגואלות בדם
 של חיות?
 לא, של בני אדם
 
 | 
 | היא הניחה המכחול וארזה חפציהובאותו יום מתו הצבעים
 
 לתמי וניתן שלא ראיתי כבר 5 שנים מאז ששרצו לי בדירה וברחו
 מהארץ כל אחד בנפרד
 
 | 
 | מול הים נרגע קלותעל אי בודד רחוק
 במזרח ארץ הפלאות
 לוגם מיץ ורוד מתוק
 
 | 
 | שניה לפני שנישקתי את החיים לפרידהשמתי את הידים על העינים כי פחדתי ולא רציתי לראות
 אבל בכל זאת הצצתי
 
 | 
 | שדות של אופטמיות לנצחמעבר לאופק של הגיון
 לא אוכל תמיד לנצח
 אך תמיד אגיע ראשון
 
 | 
 | 
 מול הים נרגע קלותעל אי בודד רחוק
 לוגם מיץ ורוד מתוק
 משם לארץ הפלאות
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | לא תמיד הייתיאדום...
 
 האיש האדום
 בפינה.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |