|
כמעט אדם
וטוב
כמעט שכך.
1983
פוסע,שוקק,בינות רכסי אילנות,
מפשיל עורי ומתנדף חרש.
הכל פועם בי...
|
חול חמים הנושק לים
גרגירי מים שוקקים, ערניים
סוחפים איתן ומרפים ברוך,
מוח אומר צינה ולב קודח, מתייזע באחת.
|
מתבולל ברסס קליפתו
ומלהט, שמנוני,
געוש בשצף זימה
למדרונותיו האילמים.
|
אישוניה מזדחלים ללובן עייני,
וברוך מתמסמסים לעיסתו
הרגשת?
הרגשת אותי נמזג כגפן צמיג לאיבריך?
|
מתנחשל, פלוח, בטרשי ספיר זבי בוהק מפעפע.
גוחן, פעום סנוורים, בעורקי רכסיך,
רוח קלוש מתאווה לדופן הומה
כמיתר הקשת.
|
היא שכחה אותי במקרר,
שעות התנצלה
|
משבצת רודפת משבץ, שורגת בסיס...
|
אלוהי! שמרני מצדק ניבי,
כי זרעי טרוף הינם,
גפני קריסטל, כמשתרגים ברקיע אודם שברירי
|
נמלים, נדמה שהן מופקות מתוכי.
מבצבצות מנקבוביות מיוזעות לאוויר, מתעצלות ונופשות שוב
פנימה.
אולי מהותי הינה קיבולן לאחר מותן, מין גן עדן או גיהינום
לנמלים.
גולשות בנימי, סועדות בקיבתי ומזדווגות במוחי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זהו סלוגן למי
שכתבה לי,
והעירה לה
בהודעה מתחצפת
למדי-
אבא שלי גחליל
ואמא שלי
שפירית, ואני מה
שיצא. מבינה? זה
למה קוראים לי
שפרירית (זה כמו
פרד לסוס
ואתון), ויש לי
אור בתחת עם
בעיות שכליות.
שפרירית,
שמתעקשת
שגחליליות סתם
מקנאות בה. |
|
