|
שבוע לפני יום הולדתו ה-17,
4 ימים לפני יום האהבה,
ו3 ימים לפני שתקוותו נשברה לרסיסים ע"י מכתב
מאהובתו,
הבין אריק שהכל הוא רק אשליה.
17 שנה ועדיין אין לי את התשובה
למציאות הקודרת ששמו מול עיני.
יום אחד הכל יפיפה וביום שאחרי שבור.
|
איש קם בבוקר ומחפש גלויה שחברה שלו שלחה לו מלונדון לפני
חודשיים.
גלויה עם תמונה של ה"ביג-בן" שרשום בה כמה היא מתגעגעת אליו
ורוצה כבר לחזור לזרועותיו.
היא כותבת שאהבתם אף פעם לא תדעך.
|
יום אחד אקום בבוקר ואבין שהכל אשליה.
|
חושך מצרים וערפל לבן
שמתבהר עם הזמן והכל נראה ישן.
אהבה, פרידה, תקווה ואכזבה
|
17 שנה ירדו לטמיון,
כמו פרח שנובל וזהו יומו האחרון.
|
כשמישהי אוהבת מרגישים את זה בנשיקות שלה, בחיבוקים שלה, בדרך
שפתאום היא מבינה אותך, תמיד.
|
שנים של תקווה נגמרו בשתיקה,
קרה ורועשת וגם היא לבדה.
|
איש נכנס לאוטובוס ואמו יודעת מה זה עצב.
איש הולך לים וטובע והבן שלו יודע מה זה עצב.
כל יום אנשים מתים ואלפי משפחות מכירות הרגשה
שאני מכיר רק מלחיות את החיים כי אני לא חי בהכחשה.
|
|
|
לא, לא צריך
אור
אחת רצתה, פחדה
והסכימה |
|
