|
את ואני, בשני עולומות נפרדים
מוקפים מסביב בצבעים עזים
צבעים שעוררבו ויצרו צבע חדש ומוזר
כזה שעוד לא נראה על שום פיסת נייר
|
מביט אני בדמיוני בעיניה הכחולות
וכמו כוכב גם הן מנצנצות
זועקות לחיבוק וגם לנשיקה
אולי אני אהיה זה שבעתיד העניקה
|
כי צבע הוא חלק מהטבע
כי טבע הוא חלק מהרגע
אותו רגע שמכה בנו כך סתם לפתע
|
היא האש שבתוכי בוערת
היפיפיה שלעולם אינה נרדמת
ללב שלה אני כבול
ובחיים כמו במציאות, השמיים הם לא הגבול...
|
הזמן עובר ואין הכרעה
והעץ מיטלטל בין חיים למוות
גשם מתחיל לטפטף על ענפיו
עלים חדשים צומחים ומכבידים על משקלו
|
הכל שקט מסביב
והנוף הירוק מתמשך ללא סוף
נותרנו רק אנחנו והאביב
וכולנו על אותו החוף
|
|
|
אמרתי לפסיכולוג
שלי שאני חושבת
שהוא צריך לסדר
לעצמו את הגנים
בראש,
אז הוא אמר שזה
ברור לו כשלג
דאשתקד,
אמרתי לו שאז
עוד לא הייתי
אצלו,
אז הוא אמר שגם
זה ברור,
אז שאלתי למה
האשתקד
אז הוא אמר שזה
בגלל שהוא
בריגרסיה.
צפיחית בדבש
טיפול נמרץ |
|
