| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 
  307255838  Nihil 
 
 הנשימה שלי נולדה לאטואז היא באה ולקחה כמעט
 כמעט היא באה ולקחה לה עוד אחת
 
 הנשמה שלי נולדה לאט
 ולפעמים היא גם חולה כמעט
 כמעט גוססת ובוכה על עוד אחת
 
 הנקמה שלי נולדה לאט
 ואז היא באה ופגעה כמעט
 כמעט היא באה ופגעה בעוד אחת
 
 ההשראה שלי נולדה לאט
 ולפעמים היא מגיחה כמעט
 כמעט לוחשת לי שירה ועוד אחת
 
 והיא לוחשת לי שירה בלהט
 ולפעמים אני כמעט מבין אותה
 כמעט
 
 
 
 | 
 לפעמים הוא קשוח ותאבלפעמים הוא נוגע ואוהב
 לפעמים הוא גדול ומדהים
 לפעמים הוא קטן ותמים
 
 | 
 | רוצים את אשה זו לחושרוצים את אשה זו לאהוב
 מפחדים
 מפחדים שמא אשה תעזוב
 
 | 
 | אלוהים מת בודדאלוהים מת זקן
 
 | 
 | אלו מן אנשים הם אנשי הרוח?האם חמי-מזג או קרי-רוח?
 
 | 
 | האצבעות הדפוקות שלי כתבו משהו מוזרואחר כך הן מחקו אותו
 
 | 
 | ארוחת צהריים בחברת מפלצותהן אוכלות את הטרף אוכלות כמו חיות
 פורצות את הלב וקורעות את הראש
 פוצעות הבשר מהמחשבות
 
 | 
 | אל תתנו לי לחכותלמכות
 למכות
 והן באות אלי
 באות
 מכל אחד
 אני יודע
 
 | 
 | בתוכך עולם נבראלבי מלא תקווה
 ואני כה תמים
 והמים עוד זורמים
 
 | 
 | בת זונההוציאה ממני את הסוללה
 
 | 
 | החליפי גופנוהחליפי בינינו
 את קצת יותר מזה
 קצת יותר מאיתנו
 
 | 
 | אני נשארעדיין מנומנם
 עדיין מסומם
 ואנחנו מנסים
 להאמין
 
 | 
 | רק דלתות נעולות באמת מחבקותאחרי אנשים שעזבוני לשתוק
 רק דלתות נעולות באמת מחבקות
 וגם כשהכל עוד באופק רחוק
 
 | 
 | רוח מלהבת על עורפימסהרת את רוחי
 מלטפת את גבי
 ומשערת שאני
 לא אשוב בחשכה
 לא אשוב יותר ואז
 תתפרץ המלחמה
 
 | 
 | הוא התאהב בהבחמימות שלה
 ובעיניים
 ובשיער
 
 | 
 | "החיים יפים"אמרה אתמול לפני שמתה
 
 | 
 | הם לא ראו את הדםהם לא ראו את הכנפיים השבורות
 הם לא ראו כלום
 הם היו עיוורים למה שהיה והם סונוורו מהילתה הלבנה הבוהקת
 
 
 אז היא מתה
 
 | 
 | זה כיף לאסוף רסיסים אחרי המלחמהולשמור בתוך קופסא למזכרת
 אתם תגידו לי שבמלחמה הבאה
 יהיה יותר נחמד
 
 | 
 | המלך שוב נטרף על דעתוהסתגר כל הלילה בחדרו
 
 | 
 | והכי אהבתי בשיר שלישהוא שלי
 ואף אחד לא יכול לקחת אותו ממני
 
 | 
 | בכיתה ישבנולמורים הקשבנו
 מהופנטים מקולם
 חכמים היינו
 ידענים היינו
 וטובים מכולם
 
 | 
 | מדוע מדוענלקח כה מיד
 נלקח ואבד
 
 | 
 | על זמן ועל עצב ועל שקט ועליה 
 | 
 | נרדמתי על מיטת ההגיוןוהתעוררתי על מיטת הצער
 והיום אין לי שום רעיון
 איך אשלים לי את הפער
 
 | 
 | משחקים הארנביםבשוטרים וגנבים
 הם יודעים שזה הפעם לא נוח בשבילי
 
 | 
 | קטפתי לך פרח חרוןילדתי
 קטפתי לך פרח חרון
 
 | 
 | נגיעות קטנות מתוקותנוגעות לי בלב
 עושות לי כואב
 והן משחקות
 
 | 
 | הייתה זו פעם ראשונה שראיתי את נחמה בוכהפניה דמו פני ילדה
 פניה דמו
 כה קטנה
 כה יפה
 
 | 
 | מי שלא גנב ולא אהב ולא שכב כתב לי שירוהמכתב שלא נכתב הוא נעצב אך הלבלב שלו עשיר
 בשדה הקרב נפל כוכב בכה
 "אני כל כך אוהב אותך!!!"
 
 | 
 | אני קבורבתוך עצמי
 בתוך שירים שלא כתבתי
 בתוך מילים שלא אמרתי
 
 | 
 | בעוד כתוביות הסיום גולשים מתחתית המסך - 
 | 
 | אולי אחבקה שוב מחרוהיא לא תוריד את ידי
 ואולי אף היא לא תרתע
 ובסוף היא תהיה לצדי
 
 | 
 | העולם נשברוהעתיד עקום
 והזקן המכוער
 הוא כבר לא יקום
 
 | 
 | תירי בי קרן מוותמתוקה
 מתוקה
 
 | 
 | נודדת אל היםביום עמוק מדם
 ברגע של כאב
 רוצה להיות לבד
 
 | 
 | איש אחד אפלכועס ומתפתל
 והוא נופל
 
 | 
 | נמסו העצמות ונמסו גם הדמיםנמס השוקולד לכדי נוזל חמים
 נמסה המצבה ונמאסה האהבה
 נעלמו הכתמים
 
 | 
 | משמרות המוות התנגשו במפגעי החייםוהכפישו את שמם
 אמרו שהכל באשמתם
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | אם כל הבוטניםנוצרים-
 שיתגיירו!!
 
 
 כצית קטשינסקי
 במסיונריות
 מתחילה.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |