[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 307255838 307255838  Nihil

הנשימה שלי נולדה לאט
ואז היא באה ולקחה כמעט
כמעט היא באה ולקחה לה עוד אחת

הנשמה שלי נולדה לאט
ולפעמים היא גם חולה כמעט
כמעט גוססת ובוכה על עוד אחת

הנקמה שלי נולדה לאט
ואז היא באה ופגעה כמעט
כמעט היא באה ופגעה בעוד אחת

ההשראה שלי נולדה לאט
ולפעמים היא מגיחה כמעט
כמעט לוחשת לי שירה ועוד אחת

והיא לוחשת לי שירה בלהט
ולפעמים אני כמעט מבין אותה
כמעט




לרשימת יצירות השירה החדשות
לפעמים הוא קשוח ותאב
לפעמים הוא נוגע ואוהב
לפעמים הוא גדול ומדהים
לפעמים הוא קטן ותמים

רוצים את אשה זו לחוש
רוצים את אשה זו לאהוב
מפחדים
מפחדים שמא אשה תעזוב

אלוהים מת בודד
אלוהים מת זקן

בוא
תעזור לי לקום

אלו מן אנשים הם אנשי הרוח?
האם חמי-מזג או קרי-רוח?

האצבעות הדפוקות שלי כתבו משהו מוזר
ואחר כך הן מחקו אותו

ארוחת צהריים בחברת מפלצות
הן אוכלות את הטרף אוכלות כמו חיות
פורצות את הלב וקורעות את הראש
פוצעות הבשר מהמחשבות

אל תתנו לי לחכות
למכות
למכות
והן באות אלי
באות
מכל אחד
אני יודע

בתוכך עולם נברא
לבי מלא תקווה
ואני כה תמים
והמים עוד זורמים

בת זונה
הוציאה ממני את הסוללה

החליפי גופנו
החליפי בינינו
את קצת יותר מזה
קצת יותר מאיתנו

אני נשאר
עדיין מנומנם
עדיין מסומם
ואנחנו מנסים
להאמין

רק דלתות נעולות באמת מחבקות
אחרי אנשים שעזבוני לשתוק
רק דלתות נעולות באמת מחבקות
וגם כשהכל עוד באופק רחוק

רוח מלהבת על עורפי
מסהרת את רוחי
מלטפת את גבי
ומשערת שאני
לא אשוב בחשכה
לא אשוב יותר ואז
תתפרץ המלחמה

הוא התאהב בה
בחמימות שלה
ובעיניים
ובשיער

קצרצר
"החיים יפים"
אמרה אתמול לפני שמתה

הם לא ראו את הדם
הם לא ראו את הכנפיים השבורות
הם לא ראו כלום
הם היו עיוורים למה שהיה והם סונוורו מהילתה הלבנה הבוהקת


אז היא מתה

זה כיף לאסוף רסיסים אחרי המלחמה
ולשמור בתוך קופסא למזכרת
אתם תגידו לי שבמלחמה הבאה
יהיה יותר נחמד

המלך שוב נטרף על דעתו
הסתגר כל הלילה בחדרו

והכי אהבתי בשיר שלי
שהוא שלי
ואף אחד לא יכול לקחת אותו ממני

בכיתה ישבנו
למורים הקשבנו
מהופנטים מקולם
חכמים היינו
ידענים היינו
וטובים מכולם

קינה
מדוע מדוע
נלקח כה מיד
נלקח ואבד

על זמן ועל עצב ועל שקט ועליה

חצי שבוע
מיד עובר כזה

נרדמתי על מיטת ההגיון
והתעוררתי על מיטת הצער
והיום אין לי שום רעיון
איך אשלים לי את הפער

משחקים הארנבים
בשוטרים וגנבים
הם יודעים שזה הפעם לא נוח בשבילי

קטפתי לך פרח חרון
ילדתי
קטפתי לך פרח חרון

נגיעות קטנות מתוקות
נוגעות לי בלב
עושות לי כואב
והן משחקות

הייתה זו פעם ראשונה שראיתי את נחמה בוכה
פניה דמו פני ילדה
פניה דמו
כה קטנה
כה יפה

מי שלא גנב ולא אהב ולא שכב כתב לי שיר
והמכתב שלא נכתב הוא נעצב אך הלבלב שלו עשיר
בשדה הקרב נפל כוכב בכה
"אני כל כך אוהב אותך!!!"

אני קבור
בתוך עצמי
בתוך שירים שלא כתבתי
בתוך מילים שלא אמרתי

קצרצר
בעוד כתוביות הסיום גולשים מתחתית המסך -

אולי אחבקה שוב מחר
והיא לא תוריד את ידי
ואולי אף היא לא תרתע
ובסוף היא תהיה לצדי

העולם נשבר
והעתיד עקום
והזקן המכוער
הוא כבר לא יקום

תירי בי קרן מוות
מתוקה
מתוקה

נודדת אל הים
ביום עמוק מדם
ברגע של כאב
רוצה להיות לבד

איש אחד אפל
כועס ומתפתל
והוא נופל

נמסו העצמות ונמסו גם הדמים
נמס השוקולד לכדי נוזל חמים
נמסה המצבה ונמאסה האהבה
נעלמו הכתמים

משמרות המוות התנגשו במפגעי החיים
והכפישו את שמם
אמרו שהכל באשמתם




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
אל תהיה נקניק.

האשה הקטנה
מאלפת דג מלוח.


תרומה לבמה





יוצר מס' 20397. בבמה מאז 27/2/03 10:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאריאל גרינפלד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה