| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | 
 "וכמו כל מחיר"היא מוסיפה זרדים
 בעודי מריח את מדורת תמימותי הבוערת,
 וטרם תכלה
 היא קובעת ש
 
 | 
 | ומה אםההתחלה היא הסוף
 העבר הוא העתיד
 השתיקה היא הצעקה
 ורק הפחד
 הוא שמפחיד.
 
 | 
 | אני עכשיו הולכתלצאת מהמסגרת
 לברוח אל תוך הלא נודע של החיים
 אני הולכת להודות עכשיו
 במה שכולנו לא מעיזים
 
 | 
 | עמוק בתוך הלב יודעתהרגש איבד עצמו לדעת
 בתוכי
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | בקשר לסלוגןהקודם:
 זה צריך להיות
 רחוב אלנבי ולא
 ארלוזורוב
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |