|
אך איש אינו עונה
ואין הסנה,
|
הרבה צדק היה
במלחמת לבנון הצודקת;
צדקנו הרבה צדקנו
|
אני סלחתי לך;
אינני יודע אם עד תום הבנת את הכעס
שבי. על שום מה ולמה
וכיצד נמתח מחיי הקודמים לאלו,
|
התצפית מעל ל"נסיכה"
צופה לתוך המלון
במקום
|
בכניסה
לחדר האוכל בצאלים
חילקו חב"דניקים ספרי תהילים
|
הכל כשורה,
איך לומר, החיוך אינו סר
מבט בוחן, מבט אוהד, מבט קר.
|
לפרקים אני ממתין זה מכבר,
לבוש שחורים ומשוסף צוואר;
|
איך כותבים בספרים
את הכמיהה הזו?
אלוהים נתן לשם כך
את תקני ה-IFRS
|
All the different entrances
that lead to something of the same.
|
Sometimes
I try to keep the air inside
So it will last. They said
My heart is beating too fast
|
הבו לי קסמים תעתועים
כמה תעתוע בעולם
סדרת טלוויזיה מתמשכת שאני צופה בה
ולא מכיר את עצמי בה
|
רק, אני מבקש, שלא
תכעסו עלי. אנא אל
תכעסו - כל ההבטחות
ריקם
|
שלדי עצים עירומים
על אי
תנועה. אני ממשיך ללכת.
|
מה יהא על אנשי המשרדים, אני שואל;
מה יעלה בגורלם?
|
עם כל פישוק רגליים וחדירה הופך הלהט לקצת פחות שלהם וקצת
יותר
שלה.
|
הצלם כרות ידיים אפו קטום והדמעות הן עוד גורם
לגוף שיתפורר. באמת שאני בונה את עצמי מחדש
באמת שאני לא. משקר.
|
אני אוהב את זה במדויק
מבלי תזוזה של גלגל העין
קיימת המטרה
יותר מכל קיימת
המטרה
והשקר הוא האמצעי
אני מאמין
|
יש אנשים שאמנות עושה להם את זה
אני מקיא
|
אני מתחזק באמונתי. כל יום
שעובר אני יותר
ויותר חמורו של משיח
|
ואני מתרצה,
כל כך נכון אני
להתפתות.
|
האדם הוא יחידה כלכלית
עם זמן תפוגה
|
עלות שקועה נושאת ריבית והצמדה
|
זכור את הכדור המסתובב ברקה
|
שירים מתנגנים בי
ואחר כך נשטפים
אל חופי אין הרחצה
של ת"א,
|
ואני מדפדף אותי
לעמודים האחוריים,
לשווא; אני רב-
אמן באכזבות.
|
בצרימה שלנו המפלט ממית
הרבה יותר מהסכנה האורבת.
|
את ה כ ל
במנות
קטנות
של ריקנות.
|
אם תשאל
הוא ידבר
באמריקאית
על משהו לא אמיתי.
|
דממתי ודממתך
רעשו
אל מולם
|
יש לי דימום בחניכיים.
טוב, הוא לא הופיע סתם כך,
אך בכל זאת יש לי דימום .
|
ניתן לשרטט דמעות
בקווים ארוכים
של מרחקים
|
בין כל הדברים שאינם
מחזיקים מעמד
|
כשיד מחטטת לי
בכיסי העבר; הופכת
והופכת; אני מתכרכם
לכדי חור שחור
|
וייתכן שמכשפות עדיין תרות את הארץ
בחפשן אחר המראה המושלמת
שיודעת לשקר כשצריך.
|
זה רק הסוד הזה.
הנורא הזה.
|
הימים נמתחים
ומתלפפים זה בזה
ואני יודע ש
העת קרבה ובוודאי
כדאי שאכוון את
שעון העצר
כך שיתריע מפני
כל הקיצים וכל
הפחדים
|
ברווחים בין מילה למילה, אות לאות
ניתן למצוא...
שום דבר חשוב.
|
אני כותב שירה
לאתר מגירה בכדי ש
|
חוץ מזה, צריך מזומן בשביל אופיום ומין.
לא בדיוק תכננתי על טרוצקי וסטאלין
או על רוזה האדומה והפוטש בברלין
|
אוזני כרוייה לרחשים המתרחשים הרחק.
הרחק משידי משגת.
|
ובכל זאת הייתי מוכן
למות עכשיו
כשפני אל השמש וההרים
ונחל דן מפכה ברקע
|
אני צועד חרש חרש לכל אותם המקומות.
|
קוראים
לזה אומנות פוסט סוריאליסטית, פוסט ראציונלית, ניאו ראדיקלית
אכולת נקם.
|
אני אוהב את הקצה
אני אקפוץ משם.
זה כל מה שאני
רוצה.
|
הרבה, הרבה זמן את בוהה. מסתקרנת.
כמו עששית ועש.
כמו חתול ושמנת.
|
יש בי מוות מתעבר
אני הוגה בו ואומר
שלא אהיה קורבן
|
שלוש אבסולוט על אייס ואני מסודר
רוצה לומר לך שאני יכול
כמעט לראות את עצמי מתחת לחופה
מאושר.
|
אני רוצה להאמין ש
לא משנה אלו טעויות אני עשיתי,
הטעות האמיתית היא של אלו
שלא מסוגלים לראות בעדן.
|
רואה את האנשים
עולים ויורדים בשדרה.
|
הרבה שומעים צעדים הרבה,
הולכים טפוף טפוף הולכים,
בעולמו של מטה.
|
בזה אני טוב מאוד. אפשר
לבוא,
נמשיך משם
|
במשפחה,
שניים מתוך ארבעה,
למעשה שלושה - אך יעידו זרים.
|
המתכחשים בחשק,
המחושקים בכחש, לעצמם.
|
שוב אני קורא
באותיות קטנות מדי
על מסך מחשב
|
כשאני רוצה ללחוש לך חבצלות
|
אל תחפשו לי תחליף
עד שאחלים
|
הלב שלי חורק שיניים;
שוחק את האמייל
עד דק.
|
טיסה
משומקום לאףמקום
אתה מתעקש להטריד את הדיילת.
|
השריטה הזו
בוודאי תותיר צלקת
|
היי, רגע
רציתי עוד לומר לך דבר מה. קצר.
אני אוהב אותך.
- לפני שאתה מת כדאי תמיד לסגור קצוות.
|
אני רוצה לסגור בכף היד
כך שאוכל להושיטה לך ולומר,
כאן, כאן טמון העצב שלי.
|
הקצרים של יום אתמול
העמיסו מאוד על המעגלים החשמליים שלי.
גורם לי לרצות
|
שוב לבשתי את
החיוך שלי, לכבודך.
ימי ראשון הארורים
|
משחירה אט אט
את שולי שמלת הניצבת
אל מול שורות האובדים.
|
אני כל-כך לבד
עד שאני זר
לעצמי
|
לא ניתן לברוח
ממי שהינך.
- טעות. ניתן גם ניתן;
רבים נמלטים
|
כל החיים בציור של סלוואדור דאלי,
כשהיד שהוא מושיט לך הופכת לאצבע מאוד מפורשת
(מה שניסיתי לומר מבלי לפגוע).
|
בידי שלי אין דבר מה
וחלל זעיר זה, אף הוא אינסוף של ריקנות
המתרכז בנקודה אחת קטנה
בכף ידך.
|
אני אספק את
הניצוץ
את הרגע הדק בו שתי אבני צור
נפגשות.
|
ניתן לחצות קווים מהר
כבאיבחה של חרב
וניתן ל א ט
בצעדים מ ד ו ד י ם
ובלטישת מבט.
|
גם לטייקונים יש
לב.ומעגן ליאכטה
ונשמה; כמו יהלום נוצץ
במכרות באפריקה. גם
|
כמה נפלא זה יהיה לקבל אותך, כך , בלי מסכות.
|
יש בי רצון
להתכוונן אוטומטית
לעיגול האדום במרכז
|
לא עלה בידי
יש מאין להמציא
מה שהם רוצים.
|
אתה יודע משה, גם אני לא רוצה.
|
, אני משחק לי בלגו מירוצים
לכיוון אחר של החיים.
|
אני מתקנא.
הרוח זורה בעיניי חול אני מפזר בה זרעים.
משמע אני מסוגל למחול, משמע אני יכול.
|
אף הלילות נדמים
חדשים. גם הפחדים.
|
הדברים
שאת זוכרת
בוודאי אירעו
גם למישהו אחר
|
אינני מהמתאמצים,
מערכת העיכול שלי בהחלט יכולה לתמוך
בהספק גז דחוס מינימלי
|
מאחוריי מילים ושתיקות; ואלכוהול שלא משפיע אך בכל זאת
נותן את האפשרות להעמיד פנים.
האדם הוא יצור חברתי
|
אנחנו כאן בשבילך
אז חבל לפספס
תתקשר
מהר
מהר.
ואתה תקבל במחיר מבצע,
|
כל התכניות שהשתעשענו בן לעייפה. כל הפילים הלבנים שבעולם.
כאן
הקונכיות לוחשות את ריקנותן לממאנים להקשיב.
|
בימים אלו,
כשממהרים למות,
גם לנקודה בסוף משפט יש משמעות.
|
מוזר,
מאוד מוזר שאת שואלת.
|
גם אני אוהב וואגנר
ומתגעגע לרייך.
מפנטז בלילות על שבעה פלשתינאים
מזיינים אותי בתחת,
אך הולך לישון בין רגלייך.
|
אל תשימי את הזין שלי
בצנצנת פורמלין,
זה לא מקום שהוא אוהב
|
יקירתי, מסתבר שצדקת גם הפעם.
|
לא בריא לו, למשורר,
להיות מאושר.
הלב נותר בגוף
ולא נוזל
|
בין שני צידי המיטה
השמיכה מתוחה
ביני לבינך.
|
חשבתי, אולי גם בי
את הפחד
|
כשלומדים את הגבולות.
את התיחומים.
כשיודעים היכן לדרוך; היכן הקווים.
כשמבינים
|
זהו כאב שמשתבח
הייחוד בעיניים שקרע אותי לרווחה
והאי-חיוך שבך. אני אשכח
כמעט את הכל
חוץ ממה שניצב שם לבערך יממה;
|
היא מתיישבת על ספסל
בגן, מבוססת בבוץ חדש,
שחולף אבל
פחות.
|
מה יודעים הממרקים את השלט הנושא שמך "מחנה נתן".
|
כשאני מביט לעבר סוליות הנעליים שלי,
אני יכול לראות את הסדקים ברצפה.
|
התוכל את גופי לניצב
ואת ידי ללהב,
|
אויר טוב היה בחוץ;
כמעט ושכחתי אותך.
עד כדי כך טוב הוא היה.
|
איש עני אני
וכל ימיי הייתי עני ומחכה.
מביט. תוהה.
|
בחורבות הקוליסאום הזה
את תראי את מה שאת רוצה לראות
|
לפעמים רוצה
את החזה לשסע
את הלב לשלוף
ולזרוק ברחוב כדי
שיקל עליכם
לדרוך.
|
בשלכת. אז אני הורג אותם.
אם כבר להיות חיוורים,
אז כבר חיוורון מוות.
|
וחסל סדר טיסות
במחלקה ראשונה
למעונבים ש
בקומה העליונה.
|
ואת אמרת, אני הופך והופך בך
רק בכדי למצוא את קצה החוט,
|
צריך לנקות, הוא אומר
צריך לחתוך צריך לספור
הברות.
|
ישנם אנשים
כרסם מתעגלת משתפלת
שבעה
|
המנורות כאן צומחות מהרצפה במקום להשתלשל מהתקרה ואנשים
שצריכים התראה לפני שאתה בא.
היום הלכתי לבד לסרט (התפנה לי מקום בלוח זמנים).
|
ברגעי חסד אני נזכר
באותן הפנים שהיו לך.
|
הלשון שאת עומדת
לפצוע בי פצע.
והשפה שבפיך, השגורה,
חדה כתער
את עושה מלאכתך היטב
|
אורות העיר מתווים לי
בעיקר את גבולות החשיכה.
והיא אורבת
בפינות הסמטאות
|
באתי אצל האלוהים
לכבוס שק חטאיי
בהיכלו. להכפיף
גווי מולו.
|
אלוהים לא
חייך אליי היום.
|
והנה שוב מחשבתה נודדת
כל פעם שיש קצת שקט,
|
ארץ חדשה
והשפה שלך עדיין שרוטה
למרות שאת כאן כבר כך וכך שנים.
ואת סרקת לי כפול את נוזל הכלים
ושוב הטעויות הקטנות הללו. ושוב
הטעויות.
|
אלו וודאי הכדורים הוורודים
, או הכתומים, או האבקה.
|
צריך להיות רוכסן.
אני אומר לך. שיהיה אפשר
לטפל.
|
והרי לכם דבר נוסף
שאין ביכולתי לעשות.
|
פגישה ראשונה
והטעות כבר נעשתה
|
אני קפסולת מוות מתגלגלת
שאני רוצה לגלגל על הלשון.
אתמול שיחקתי עם ילדה במשחקי מחשב
כל כך נהניתי; למרות שמדובר היה, בהשאלה.
|
כל הנערים משחקים לפני.
רוקדים, שרים, מתחרים,
מעצבים, בונים דירה.
|
בדרך כלל אני סתם מתהפך לצד השני.
בדרך כלל אני.
|
האוויר שאת נושמת
כבר חלף בריאותיי
ואלה לא יכלו להכילו זמן מספק
בכדי שאוכל לזכור את שמך
|
אני בכל זאת רוצה
להתנצל על שאני מפריע לסבל שלך
|
את לא חושבת שזה קצת מצחיק,
שאני מנסה להיעלם בעולם שלי
|
לא החלפתי שעון, את הזמן החלפתי אך לא באמת; שהרי רימיתי את
עצמי עוד בטרם נשלחה היד
|
יקירתי,
פנייך עייפות מאוד.
|
היום נזכרתי באסף
הוא בוודאי עדיין
אוהב אותי
|
בוודאי הייתי אקזוטי,
עם טעם אחר. כמו
הקרבין שאחזתי בידי
שמקורו במקום אחר
|
אינני זוכר את
המכונית הישנה.
או את סבא
גא וזקוף מביט לאופק
עת סבתי אוחזת בי
על מכסה המנוע,
בכדי שלא אפול;
|
רק לשבת על גדות אגם רחב ידיים, אגם אין סוף לשאוף
פנימה אוויר פרוץ מעמקים. רגל לטבול עיניים לגמוע שיער לפרוע
למול הרים משתוקקים
|
|
|
עכשיו שאני
חושבת על זה, זה
לא טוב שיהיה לך
שם קבוע, כי אם
אתה לא מצחיק
ואף פעם לא
מאשרים לך את
הסלוגנים, אז זה
שלא מאשר אותם,
יודע שזה אתה
הדפוק שלא מצחיק
אף פעם.
פאדיחה
אני לא מתכוונת
להגיד מי אני
אבל יש לי שם |
|
