|
זמן רב חיכיתי ליום אתמול. ידעתי עליו זמן לא מועט ונהייתי
דרוך יותר ויותר ככל שקרב אותו היום. ידעתי למה לצפות, אך
הציפייה לא הכינה אותי למה שהתרחש באותו היום.
|
האם לחיים יש קצב משלהם - או שאנחנו קובעים אותו?
|
הגיעה העת ובאה השעה,
נחתה ורגשה עליהם הצרה -
הלכה נסתלקה אהבת עולמים,
משני העלמים, לבבות צעירים.
|
חבקני חזק רק עוד פעם,
ואז תעזבני -
להאיר בזיק אורך
את הקירות העירומים
|
הנה ירד כבר ליל
על העיר הענוגה
וכבר שקטו הרחובות מחוץ
תחת צבא הכוכבים.
|
וכל אלו יחדיו,
דברי ימים חיים -
עוד זיכרון,
ועדות מצטרפת
לחסך שנוצר,
לחלל שנפער.
|
|
|
נו, כבר שעה
שאני מנסה
להעמיד אותו וזה
לא הולך. ניסיתי
את כל החומרים
והתכשירים אבל
זה לא עומד.
השיער הלו!!! |
|
