|
בארץ להד"ם,
שהיא, כידוע, לא פה ולא שם,
גדלים הפרחים היפים בעולם
|
והעיקר, והעיקר, לא לפחד לחזור אל הילדות..
|
ומי שיידע נכונה מכל אלה לתת,
זה האומר, המקשיב, הרוצה, האוהב
|
נפשי כלתה לאהבה, לקול הלמות הלב, לגעגוע...
|
|
|
חתול?
משה!! שנים על
גבי שנים שלא
ראיתי אותך.
וסוף-סוף,
חתול... כן,
חתול... חתול!
חתול! חתול!
דג? |
|
