|
לציבור הקוראים, שלום!
עבדכם הנאמן פייטן מגירה הוא, החוטא בשירה בעיתות
שפל וכשהמוזה נושפת בעורף.
בעיתות שיגרה,צילום האירועים הוא מקור פרנסה ומזון
לנפש ומנציח את בני עם ישראל בכל רחבי הארץ.
נחשפתי לאתר, "נפגעתי" והחלטתי להצטרף על מנת לראות
לאן יוביל אותי נעלם זה.
בברכה לכולם, אריה.
עתה שוב הנני נזכר
איך ישבנו זו מול זה
בלילה בהיר וקצת קר
והייתי מביט כהוזה.
|
הם חברו שלושתם כשרשרת פלדה
גם הקץ לא הפריד ביניהם
עם ארשת פנים רצינית וכבדה
כחותם של האש בפניהם.
|
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
