|
AKL
התמימות נפסקה ממזמן
הבגרות כבר נתנה אותותיה מגיל קטן
רק בן 21, עם כאב של בן 50
רק בן 21....
באתי אלייך כי הלב אמר לי, וכשהלב אומר לי, אני לא מתווכח איתו
|
דיברנו למחרת, דיברנו על מה שהיה, ואז הזכרת את המחיצה אשר
הייתה שם, כששאלתי אותך האם היית מעוניינת לשבור אותה ענית שכן
אך את מפחדת, דיברנו על שבירת המחיצה, על שבירת המוסכמות, שאני
במצבי הנוכחי עומד מאחוריהן
|
גם אם אבוא ואפגע,
וליבי יכאב,
כמו אלפי סכינים חדות אשר ננעצות בו,
את שווה את זה.
|
אולי זו בקשה גדולה מדי בשבילך.
אולי אני בעל יותר מדי דרישות,
אבל זה מי שאני ואם את שם, צרי קשר.
|
אני מכיר אותך, או שאולי לא.
אני יודע רק מה שאת רוצה לחשוף
וזה אומנם לא הרבה, זה כמעט שום דבר
אני מנסה לדעת, אבל נעצר
|
אנא ממך אלוהים, תן בי את הכוח לשנות את מה שאוכל, להשלים עם
מה שלא אוכל, ואת החכמה להבדיל בין השניים.
|
אתה מרגיש כמו זונה
פותח רגליים ומקבל כל דבר שנותנים לך
כי אתה בסך הכל זונה
זונה של החיים.
|
"כאב לא עשוי מדמעות, כאב, רק אם בא לך לבכות,
כאב לא עשוי מדמעות, דמעות הן עושות רק כאב"
(ציטוט משיר ישראלי)
|
הגעת לחיי מתי שהייתי צריך...
|
אני לא מסוגלת להתמודד
איתך, עם העבר שלך
עם מה שעבר עלייך בחיים
ואני? עומד ומחייך.
|
שלוש מילים, שלוש מטרידות את מנוחתי,
האם הן נאמרו בטעות או בכוונה?
והאם הן יוכלו להאמר שוב פנים מול פנים...
|
רוצה לראות אותך
לדבר איתך
שתדברי איתי
שתסלחי לי
|
אני מושיט את ידי אך אתה לא שם
מנסה להקשיב, מנסה לצחוק
אך כל מה שאני יכול לעשות זה באמת לבכות,
לבכות עלייך, כי אתה כבר לא כאן.
|
אתה מעריץ אותו, את הים, כי הוא לא חדל
לא חדל לנסות, לנסות לגעת
לנסות לגעת בך, להגיע ללבך.
|
הוא התפוגג עם שחר, השאיר אחריו בדידות,
בדידות שאינה זרה לי, אבל עכשיו הכל נגמר.
|
מביט בה, ישנה, כה רגועה היא כרגע
נמצאת היא בעולם טוב יותר, יפה יותר, דמיוני.
רק לפני כמה שעות עוד צעקה, השתוללה ורתחה.
ועל מה? על שאינני מבין אותה, שאינני מתחשב בצרכיה.
|
|
|
אולי אם יאשרו
לי את הסלוגן
הזה אני אפסיק
לכתוב סלוגנים.
אחד שכתב
מלא-מלא סלוגנים
שלא אושרו. |
|
