|
שיחקתי אתה חצי מסוקרן, חצי נרתע. המים לאט לאט עזבו את הגוף
שלה, ככל שהמשכתי למעוך אותה. מעכתי חתיכות מהקרום שלה, ואפילו
ניסיתי לטעום. ליקוק, ואחרי זה ביסון קטן, כמו שקורעים את
השקית של השוקו. היה לה טעם של מי ים. אותי זה משום מה הפתיע.
|
הכיתה מפוזרת בחצר, הגב אל השמש. אני עומד מול הכיתה, בצל.
"שמי אריה ברק, אתם תיקראו לי אריה. אני המורה שלכם למחשבים.
מישהו יודע מה אנחנו הולכים ללמוד בשיעורים הבאים?"
מהמורים שלי לא למדתי הרבה. הרבה יותר למדתי כשהייתי עם עצמי,
בלי ההדרכה שלהם.
|
|
בואי הנה, בואי
לכאן, אני שולח
לך שיר לא
מקוון
- עורך לעורכת
ב"במה חדשה" |
|