[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 bobmore


לרשימת יצירות השירה החדשות
בא לי לבכות פתאום
ככה סתם, בלי כל סיבה
כמו פעם כמו שהייתי אז

טבעת את עונדת על אצבעך
כנראה שנשואה את
כמה חבל, את נראית ממש יפה

איך זה קורה, ששני אנשים
שמגיעים מהמקומות הכי שונים
נהפכו לחברים הכי טובים
ויתנו אחת לשני את החיים

חיוך מקורך היה כה אוהב
מה קרה שבעיני נהפכת לעורב?
למה בך אני לא מצליח להתאהב?
בגלל שאולי אני עוד מאוהב בקיפוד מן העבר?

ציפור מים אין דבר כזה
עוף מים את מתעקשת
טעות, טועים טעינו אני חוזה
זה עניין של עיקרון את חוזרת

מדמם מהאצבע מסיבה לא הגיונית
לא חתך מסכין לא פציעה טורדנית
האובססיה גרמה לכל זה לקרות
אתה מחזיק נגד עצמך תיק ראיות

כפרח הצומח בגינה בכל אביב
כך צלמך ודמותך אצלי כזיכרון ישן חביב
כרעיון, מושג או קונספט לא ידוע
כל ימי חיי אכיר, בכל ימות השבוע

בעוד 10 שנים
כשתהיה לך משפחה
ואת תהיי אמא מופלאה

היום סוף סוף זה קרה
בלילה חוויתי את השינה הכי טובה
השינה שלא אשכח בחיים
בשינה הזאת שכחתי שאני בעצמי בחיים

לא יודע למה זה ממשיך
לא יודע למה זה אותי מתיש
אני מנסה להתמודד ובכלל לא מצליח
כל הזמן מתחיל להתייאש מהחיים זה מתחיל להרגיש מבטיח

יום אחד כשתהיי גדולה
עם בעל, ילדים פלוס דירה יפה
ותהיי מאושרת מכל האדם
את תהיי מעושרת יותר מכולם

יש לי קיפוד, לא אמיתי, צעצוע
קוראים לו מיקו, הוא בן יותר משבוע
הוא שי מאדם היקר לי מפז
שלפתע חש שרגשותינו הם משהו מופרז

מה זה הדבר הזה שגורם לך לאושר גדול
משהו לא טבעי וגם לא כ"כ זול
לוקח בבוקר לפעמים גם בערבים
כדור או שניים, תלוי במצבך בחיים

מדמיין איך חוט תיל נכרך סביב צווארי
מדמיין איך סכין נכנסת ויוצאת בלבי
מדמיין איך חבל קשור לשתי הברכיים שלי
ובבת אחת נמשכים שני חבלים אחרים מהברכיים לכיוונים נגדיים

נער צרפתי בהתחלה אלמוני
החל את דרכו בעולם חולמני

אנחנו משפחה שבורה
חיים בקופסא שחורה
מבחוץ נראים ביחד
בפנים חיים בפחד

אנשים בגילי מתחילים להתחתן
אני עוד חושב על מי לאונן
אנשים בגילי מסיימים לימודים
אני עוד חושב אם יש טעם לחיים

מה שמדהים אותי באמת ובתמים
זה איך אנשים לא מבינים מה החשוב בחיים
קוראים את העיתון בסדר הלא נכון
מתחילים בהתחלה ומסיים בתחזית להיום

פטרייה הוי פטרייה
היית לי בגשם כמטרייה
הגנת עליי מפני אשכנזים

יודע אני שזה לא יקרה
פחדן אנוכי ולא במקרה
כנראה הטבע רוצה לשחק ברצונות
אין לי בעיה, אני אחת הדמויות

איך כולם פה נשואים
ולמה זה מרגיש לי על הפנים
להיות לבד במיטה
להתכרבל בשמיכה עם עצמך

שירת ימי הביניים
ר ק אם היינו יודעים אותך היינו עוצרים
ו כל מה שרצית עשית בטוב אליפות בבוגרים ובנערים
ב שבילנו אתה כל יכול כעת על ידי האת קבור בחול כחול בהר
הזיתים
י ש לך נשמה של מלאך ועל כך הלקח נלקח, אנו מצטערים

לפתע השמש צצה מבעד לעננים
אתה לא רגיל לראות אותה בחוזקה הישר בפנים

כורכת את עצמה עליי
מהדקת אותה עד בלי די
תפקידה הוא ליישר ולייצב
היא מעבירה מעליי את הכאב

מספרת לי שאת בחורה
קצת לא ברורה
יש יגידו אפילו מוזרה
את מתייחסת לעצמך כמו אל גזירה




אם יש אלוהים,
אז בטח הוא יושב
בבית לבד ליד
הטלפון. ובטח רק
האפפיור מתקשר
לפעמים. כי ככה
אמרה זותי בשיר
שלה ההוא.
והיא צודקת.


אליהו (הנביא)
ויש המשך


תרומה לבמה





יוצר מס' 78110. בבמה מאז 23/8/07 14:52

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאריה אמויאל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה