|
חבולה ופגועה, ניצולת קושי רך
שסועה וכואבת תביני אותי
|
עין לעין, שפה על שפה, יד לופתת אגן
חלקה ובתולית, ישות אלוהית, אדירה ממקום ומזמן
|
יושב בין הנרות לחבר לך שיר אהבה
החלב נשפך וחוקק צורותיו, אור הנר מזכיר לי אותך
זוכרת שכבנו חבוקים, אהובים, חבוקים, אוהבים
|
החדר עליי סוגר כשהשקט ממני והלאה
פיתול בתוך פיתול, ושקט בעצב מהול
|
בחלל שנפער אין שמחה או יגון
בטירוף השורר קיים צימאון
|
אל תתפלאי שהשיר מוקדש לך, הרי נכתב הוא עלייך
אל תטילי ספק בדבר, הכרתיך משחר ימייך
|
|
|
אם הייתי סינית
לא הייתי מגדירה
את עצמי כברוס
לי.
זאת שאהבה את
התל-אביבי
במחווה להומר
סימפסון |
|
