|
אך כל תו בפניך אותי מהפנט
ועד מהרה בך שוקע ושומט את העט
עוד מבט מעייניך דרך עדשת מצלמה
ונשכחה מטרתי אשר התכנסתי לשמה
|
בואי וניסע
רק ליום אחד
לא משנה, גם לא אכפת
לאן
|
ורגשותי כבר לא שלי
בחזקתך הם, יפתי
כי רק מבט אחד זה די
כדי לחרוץ את תחושתי
|
|
|
אני כבר לא רואה
כלום אני לא
יכול יותר. חייב
אותך.
בואי אליי אני
ארים אותך
גבוה.
אני מתחשמל.
סבא זלמן בלי
נעליים לסבתא
יענטה לפני
החלפת מנורה |
|
