|
העמוד הזה הוא בעצם ניסוי טריפולוגי (סתם, אני לא
באמת יודע מה זה טריפולוגי ואם זו מילה אמיתית).
לקחתי את עברי, הפכתי אותו לערבי...ומסתבר שאפשר
לשנות כמה מילים בשירים שלו ואז הם מקבלים משמעות
שונה לגמרי מהמקור.
אולי זה קשור לזה שעברי כותב בצורה כללית כל-כך
שאפשר לפרש אותו לכל כיוון, ואולי סתם יש פה משהו
שעברי רוצה שתדעו...
אולי תשרוף את המכונית ו-4 מטענים של בלאי
גם את הבגדים העבשים שיש לך יותר מדי
אולי תזרוק את הגמל, נלך לאיזה סרט
תוציא אותי מהשיגרה שלי מטלוויזיה כה מושלגת
|
בוא ניסע לבגדד יכול להיות שם נחמד
נשב על החול עם כוס ערק ביד
בוא ניסע לבגדד יכול להיות שם נחמד
לכולם יש שפם לא נרגיש שם לבד
|
לפעמים נראה לי כאילו כל מה שאני עושה
זה להתפוצץ לי בבתי קפה
ולתכנן את העתיד שלנו
לפעמים נראה כאילו כל מה שאני רוצה
זה לחכות שמשהו יקרה
שמישהו יפעיל אותנו
|
ואם אנחנו שניים וטוב לנו בינתיים,
תחבר לאט אני מפעיל ולי אכפת
|
איך עכשיו אני מבין
יש דברים שלא אומרים
|
לבד, לבד, אני רוצה לבד
המחבל אמר שהוא רוצה לבד
ארזת את החיים שלך בתוך שמיכה גדולה
|
וענן יחוג אחרי פיצוץ מטען
חוג יחוג יומם וליל
חוג יחוג ורוח מיילל
בלאגן יגיע עד גגות תבל
|
אם היה לי לאן הייתי בורח עכשיו
אורז לי שמיכה בינונית ולא משאיר שום מכתב
אם היה לי מטען אז הייתי מתפוצץ בעצמי
|
ואיזה יופי, יושבים, מול החייל העצבני
זה כמו מראה אל תוך המחשבות שלי
|
כאן הוא רואה כשטוב ושכולם מתים
כשהפנים שלו בשקט נשרפים
והוא עיוור לראות כשמשהו שונה
שהעולם חדש, שהעולם יפה
|
פז'ו ענתיק ליד הבית והרובה שלך בפנים
המדים שלא כיבסת כבר יותר מדי שנים
פז'ו ענתיק ליד הבית והכבוד שלך בפנים
החיים שלא אווררת כבר יותר מדי שנים
|
שאהיד יקר אתה יודע כמה זמן אני רוצה
להתפוצץ אבל העצב לא יוצא
עשרים שנה אני גם ככה מקובע
לא לשחרר את המטען בבת אחת
|
תודה לכל מי שחשב מה השירים שלי אומרים
תודה לכל מי שאהב אותי ברגעים מתים
נזכר בכמה נגיעות נזכר בריח
סופר עד 10 ומחליט, אני לא בורח
|
|
|
תהליך
הסלוגניזציה
העובר על החברה
הישראלית הינו
מקיאבליסטי
במהותו.
זוזו לסטרי מנסה
מזלו במבחן אמצע
בפילולוגיה.
בלשן טוב- בלשן
מאלתר! |
|
