ארם פדן נולד בעיר טבריה ומאז נושא על כתפיו את עולן
של פרדיגמות מסובכות המבטאות תחושות של געגוע למה
שלא קיים, איננו, מעולם לא היה, תעתוע-שוא (אם יש
דבר כזה).
בשנות השבעים למד שפה וספרות ערבית והיסטוריה של
המזה"ת (עתודאי) את השכלתו הצבאית רכש במרכז הארץ
כג'ובניק וכבר אז היה חבר בחוג "בית-הובן" שהיווה
אכסניה רבת השראה למשוררים צעירים.
כשהשתחרר משירותו הצבאי נרשם ללימודי פסיכולוגיה
וסוציולוגיה, אך הלך שבי אחר האנתרופולוגיה החברתית.
בשנת 82 סיים את עבודת השדה בבאקה אל גרביה - שנתיים
של תצפית משתתפת. עבודתו התרכזה בהיבטים ארגוניים,
כלכליים וחברתיים של כיתה דתית מיסטית - אל
ח'לוותיה. עבודת המאסטר נכתבה תחת הדרכתם של פרופ'
עמנואל מרקס ופרופ' מיכאל וינטר.
במשך כל השנים עסק ארם פדן בהוראת ערבית בבתי ספר
תיכוניים, שמש כמתרגל במבואות לאנרופולוגיה ושיטות
מחקר, שמש כמרצה במכללות ובתי ספר שונים.
בשנת 90 הפך ליבואן של מוצרי אלקטרוניקה לרכב וזנח
את עיסוקיו האקדמיים.
במשך כל השנים כתב שירים וסיפורים ואף פרסם שני ספרי
שירה: "ואין שני ואין שחוק" , "גלוי וידוע",  כמו כן
כתב את הרומן "תה לימון ונענע" שהיה נשוא התביעה נגד
סופר אחר שהעתיק פרקים רבים מספרו (זכה אף בסכום של
100,000 ש"ח).
בשנת 2004 הקים את "האקדמיה לבשר ויין" ומאז מפרפר
בין אדי האלכוהול והעשן.

אפס בעסקים פואנטה דירת גג. חדר אחד. ששה עשר מטרים רבועים שגזלו מכיסו של הזקן עשרת אלפים לירות בימי האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים. מיד כשנכנסנו לגור ב"דירה" התחלתי להעלות מעלה מוטות ברזל שאספתי

באושוינצ'ם שואה באושוינצ'ם רקדו הצעירים לצלילי ה- Krup Band

נפתולי העברית וחמקמקותה מובהקות - אני יודע שמזל משדרות לא יודעת מה המשמעות של המלה הזו, אבל בפרקליטות למדו אותי שכדאי לי להשתמש במלה הזו. אני אסביר לך מה זה מובהקות: נניח שאתה רואה אותי עם רוחמה. זה לא

טהרה ותנועתה הטבעית של הה''א דעה זוכר כיצד סבי היה יוצא מהמקלחת לאחר רחצת הבוקר, מסיט את הוילאות הזעירים ששמשו כאוהל למכשיר ה"בן-גל", לוחץ על אחד המנענעים דמויי השנהב, ממתין עד שתידלק הנורה הצהובה, ומשזהר האור היה מסובב גלגל זעיר המניע מחוג ירקרק...