|
והנה אראלה, נער ממוצע בגיל ההתבגרות, מצא בדרכו אל
האושר את עמוד הבמה אשר מקנא - "במה" ליוצרים
צעירים, לא צעירים.
נער זה העובר את מסלול החיים קשה נהנה לבטא את
רגשותיו (אהבות ואכבות, בדידות וחברות, שמחה וכאב.)
ביצירה של אומנות הכתיבה והציור.
בדרככם אל עולם הרגשות של מורי, הנני מתבקש לאמר אשר
היוצר, אראלה, יודה לכם אם תועילו בטובכם להגיב לו,
על מנת שישפר את יצירותיו לעתיד, ביקורת בונה תועיל
אף יותר.
הני מאחל לכם הנאה מרובה, חוויה מרתקת, ומחתימה
זכרונות,
בתודה, עוזרו של אראלה עמיר - ארבל.
הייתי רוצה להיות כמו סבא אשר (ז"ל) להיות בן אדם ישר נאמן
והגון, להיות אחד שיודע מה כדי ומה לא כדי, אחד שיודע את
המשמעות האמיתית של טוב ורע.
|
נמשיך לכפור
נמשיך ליפול
את מי נאשים?
נאשים רק אותו
|
לא אשכח את ריחך, הענוג והנעים
כמו זר פרחים שמילא אותי
כמו בבוקר שלידך התעוררתי
|
אחרי לילה אחד של שיכרות
רואה המון טיפשות
שהיית בי אתמול באי וודעות
מצטער שנגעתי
|
הייתי רוצה
להיות
אשך
כי אשך
אף פעם לא
בודד
גם בימים הקרים
של החורף
יהיה לו
חבר
כי גם שיהיה לו
עצוב בלב
תמיד תמיד
יהיה לו
חבר
חבל שאני
לא אשך
כי אם הייתי אשך
אז לא הייתי
בודד
|
החיים הם אגרטל בגלימה
ואני מנופץ על הריצפה
החיים הם אגרטל בגלימה
|
לזכור את הטוב
לשכוח את הרע
|
גופך הוא לי כחממה
מרגיש קצת אהבה
|
כי אי אפשר להביע בחרוזים
את אהבתי כלפייך
|
הבושה העצמית לא מאפשרת ליהנות, לא להרגיש, לא לחוש ולא
להתבונן...
|
|
|
פשיסטים מתים
מהר יותר בשמן
עמוק.
גינגר פיש |
|
