|
" 'בני האדם, ברובם, אינם חפצים לשחות אלא אחרי שהם
יודעים לשחות.' האין זה שנון? מובן שאינם חפצים
לשחות! הרי הם נולדו לקרקע מוצקה ולא למים. ומובן
שאינם חפצים לחשוב, הרי הם נולדו לחיות, לא לחשוב
מחשבות! ככה זה, ומי שחושב, מי ששם את החשיבה בראש
מעייניו עשוי אמנם להגיע לגדולות בתחום זה, אך בכך
הוא בכל זאת המיר את הקרקע המוצקה במים ובאחד הימים
סופו לטבוע בהם."
הרמן הסה
"המקום המועדף לחפור בו בור עמוק מאוד במטרה ללכוד
פילנפיל, הוא היכן שהפילנפיל נמצא בטרם הוא נופל
לבור. אפילו לא מטר אחד רחוק משם"
פו
נותרו לי רק
שמונה עשרה אותיות
וחמש דקות
|
ומה אעשה בפני?
נחשי ראשי רוחשים
אותי לחוץ
בלחישות צורמות
|
זה הירח שמושך
למחוזות עמוקים
לשעות מספר
של נגה-טירוף
לבנבן
|
אורות
של ערב ראשון
מנצנצים ריח
גשם קרב
|
רותחות ורושפות הן
דמעותי
על אדמתכם החרושה
על פיה
|
באיזו זכות
ואיך לעזאזל
גזלת את מילותי
|
זאת לא בגידה זה
שיקול קר
לעשות את החיים סבוכים משהם
באמת
|
אנו
משרכים רגלינו
מלווים עצמנו
בדרך אחרונה
|
אל תתכסי לי חשרת צבעים
ולא מעטה צורות
לא שאלתיך פרספקטיבה
או אמירה אסטתית
|
הלנצח נועדתי
להיות קשור אלי סלע
כבול בכבלי
אל פסגתי האפורה
|
והלכתי
רוצה לומר
ולא יודע
|
כמה אינך ראויה
למצוא בי
תגובות
|
או אולי אנבור בערימת האשפה
שהשאירו
אולי אמצא שקר אחר
גס פחות
|
את חושבת
שבכל פעם שעומד
לי הזין
אני אוהב אותך
מחדש
|
כאילו
לא נותר עוד
אלא לצרוח בתסכול
דמיאורגוס!!!
|
תמהני איך
לתוך רווח צר
בין שני כפיסי מתכת
מתכנסת כל האימה
שבעולם
|
אל הארכיון האישי (39 יצירות מאורכבות)
|
|
אני לא יודע
מנוח. בדיוק לא
הייתי בכיתה
כשלימדו את זה. |
|
