|
יליד 1974 סאו פאולו - ברזיל.
מתגורר בנהריה.
גרוש בלי ילדים.
כאן, בגן הורדים האדומים
ידיי קלות כפי שלא היו קלות מעולם
וידייך חמות כפי שלא היו חמות מעולם.
|
הפרחים כוסו בקברים
ועל הקברים צמחו פרחים
ובין אלה לבין אלה שוכבת אימי,
הרוח מלטפת בפניה וחלון קיטונה צר.
|
קורה שהנמלים מטפסות על האור
ופנייך מכוסות עננה שחורה.
כך אימי סיפרה. אימי.
כששלחה אותנו אל בית אחותה.
|
לכל אב יש משפט מפתח אותו הוא שומר לבניו.
משפטו של אבי היה:
"ככל שצווארך יתארך כך מותך יוקדם".
|
האדמה הבוצית של נהריה
בולעת את שלושת הדרורים בתאווה.
כהיינו ילדים על גדת נהר האמזונס
ובלילות בלעה אותנו הרוח בתיאבון גדול.
|
העצים כבדים מאוד.
העצים גבוהים מאוד.
העצים יודעים הרבה מאוד.
נדמה שהעצים חיים פה נצח בלי להשתגע.
|
לעיתים בכיתי עד לארצות שכנות והיא לא באה.
לעיתים הכוכבים נעלמו בבוץ וברפש והיא איננה.
לעיתים הייתה כה קרובה וחשתי את חספוס טבעת היהלום
שבאצבעה בזבוב שדות התירס הטורדן.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
מישהו, תעשה לי
ילד!
בבקשה?
חצילה נצנצית,
נואשת. |
|
