|
יליד 85.
חובבן.
התחלתי ללכת, אך רגלי קפאו במקומן. המבט שלו חדר לתוך עצמותי
כמו קליעים. "מה אתה חושב לעצמך?!" הידהד הקול בראשי. "אתה
חושב שאתה יכול לראות אותי ולחיות?"
חשבתי לעצמי "למה לא?"
"כי אף אדם לא יראה אותי ויחייה!" נעניתי.
|
Little shreds of glass
Kept inside a wooden chest
|
מסתכל לתקרה
מתעוור במהירות
תוהה לעצמי
למה נשאר לחיות
|
האריג המוסרי נשרף, יחד עם הדגל
אבל הם מתעקשים שהכל בסדר
ילדים מגוננים פורצים את הגבולות
הנשמות הטהורות מעצמן מתכלות
|
כל הדברים שאנחנו עושים נעלמים בעבר
כל פעם שאנחנו מנסים להחזיר משהו זה נראה מיותר
כל הדברים שנעשו כבר קדושים
|
|
|
קשה להיות כבד
כבד להיות קשה
|
|
