|
a p
פתאום צצה לה מבין החורבות ילדה
עיניים כחולות ענקיות כמו שני כוכבי לכת שזה עתה הצטרפו אל
היקום
שיער שחור מפוחם ומבריק
|
נדבר על אימא ואבא
בבית קטן עם ארובה
שמוציאה עשן שחור משחור
(לעתים קרובות)
|
טיולים לתוך הלילה בין ירח ושועל
אולי אנחנו עוד נמצא אותם את כוכבי הגורל
|
ואם אני אמות, מה יקרה אח"כ?
ואם אני לא?
ואם אני לא?
אלפי חלונות סביבי ולכולם בריח
מתכת מעוטרת בשלל צבעים
|
עיניי מסוככות עליי וריסיי עליהם
לפעמים הן מטעות אותי קמעה שלא בכוונה תחילה
גם ריסיי משתדלים, לעתים ברוח חזק הם גם כושלים
ומתנקזת לה דמעה
יורדת לאיטה
|
תמיד אתה לבד
תמיד אותה תמונה
|
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
