|
בתוכך אני נמצא
חזק ורגיש את גופך אני מרגיש
ואת עוצמת עיניים מרגישה בשמיים.
|
מחכה שוב אלייך
לגעת בך בשדייך
ואת מחלקת חמוקייך לאדם אחר
שלא חושב עלייך.
|
הולך אני בסוף חורף סוף אביב תחילת קיץ
הולך איתך, הולכים ברחובות העיר
תקופה ארוכה ביחד.
הגיע זמן פרידה אמרת, לא חשבתי שזה יהיה
קשה
עד שהלכת.
|
זיכרונות מפעם, אני חושב עלייך
ומתגעגע.
את קול צחוקך אני שומע בדמיוני הרחב
|
חולות ישנים עברו על פני
נכנסו לגופי כיסו את עיני
צורבות את עיניי חולות נושנים
הזיכרונות כמו גרגרים רבים וקטנים
|
בסערת חושים מתחילים לצוץ קצת רגשות
חמודה נראה לך שאני מחבב אותך... מה פתאום
(פשוט לא נעים לי לגלות)
|
לימדת אותי הכל, ונפלת
ואני לא עוזב, מבטיח לך שלא עוזב
לעולם לא עוזב
|
איך את מנגנת ילדה אבודה
במיתרי החיים
מי נותן לך את הכוח ילדה לחפש אהבה שקיימת בספרים.
מנגנת צליל אופטימי ודבוק בך חיוך דבילי
והכל, מתמימות מחוסר הבנת המציאות?
|
והוא מביט על יקום ועולם
רואה ציפור, גן ירוק ואדם.
|
הבנתי שביחד הלכתם בטוב וברע
שותפים בגורל מתוך בחירה
|
בין רגע לרגע חשבתי עלייך
בין דקה לדקה מדמיין את עינייך
עינייך מתבוננות בי מבט חודר
תשוקתנו שורפת כמו עץ בוער.
|
לא יודע לאן לפנות רק כואב וריק מבפנים
משהו חסר בי
הרגשה של אבדן ושל עצבות
הרגשה של תהום עמוקה ריקה ודוממת
ואני כמו חיה פצועה ומדממת
כואב.
|
שמים כחולים על גדות הנהר
מסתכל בשלולית על מבט מוכר.
|
מתרחק מעצמי בכל מבט
מול מראה עם השתקפות של אחר,
לא מבין למה איך כל כוחי נעלם
פעם הייתי חזק והיום רואה אני את רגע החולשה
ממבט חזק מבט מושפל
מגוף זקוף לגוף נופל.
|
בתוך הכעס ישנו עולם
עולם שלם של צער
עומד אני ומתבונן בך יפה כחולת עיניים
כועס אני שלא יכולתי ומצטער שלא הבנת.
|
אתה שהיית אמור להוביל נפלת שולל
הלכת אחרי הרע ומכרת את נשמתך להכי נורא
נפלת שולל לרע והובלת שולל את הטוב בידיעה שאתה משקר
ופשוט לא היה לך אכפת.
|
לפעמים אני חושב שהעולם לא צודק
אני לא יודע איך חנק יכול להתערבב עם אהבה.
|
ומה שנשאר ממך זה
זיכרון
ניצוץ
והשיר הזה.
|
|
|
הבטחת שתגמור
בחוץ!
אמא של חרגול
לחרגול |
|
