|
אט-אט, אי ההבנה הפכה לתודעה חדשה. הפחד הפך להערצה. הערצה
חזקה ועמוקה. הערצה שקטה שמלווה את צעדיו מהקומה למעלה...
מנתחת כל תנועה.
|
כל היום ממלכת השמיים לא שקטה. ברקים האירו את האפלה והרעמים
זיעזעו את האדמה. כמו מאלפי דליים ירד הגשם, טיפות כבדות
ומדוייקות פגעו בכבישים, אשר במהרה היו ראויים להקרא נחלים.
|
|
|
אין ערבים אין
פיגומים
סתם שמן |
|
