|
אנה ליאן
 
נולדה בשנת 88 ומאז בעצם חולמת...
האופי שלה בדיוק מתאים למזל שלה -דגים...
מתאהבת-ואם אז עד הסוף...
בעצם הכל אפשר לראות דרך הכתיבה שלה
את האהבה -התקווה?!אפשר לראות בכתיבה שלה שדרכה היא
מראה עד כמה ב'אמת ...היא חיה ובעצם...
כך היא גם מנסה להראות את האהבה שלה...
ואז באה עוד טעות.(שלך וכנראה גם שלי).
הנשיקה שלך - אותה נשיקה שכבשה אותי פשוט נמסתי ממנה כמו ילדה
קטנה שמקבלת את הצעצוע שחלמה במתנה.
|
אם אתה אוהב
למה אתה גורם לכאב
אם אני שלך
|
והלב מתגעגע... ועדיין מחכה לך
והדמעות זולגות...
והחיוך כבה...
את יותר לא צוחקת...
|
האהבה כבר נעלמה
אבל הלב זוכר
את החיוך, העיניים
את השפתיים
|
נושכת שפתיים
בוכה מכאב
נושכת שפתיים
ומאמינה לך...
|
הכאב לא נעלם...
אולי הייתי סתם... אולי בכלל לא אהבת...
אבל הכל שורף-כואב - עכשיו... אז למה לא נשארת?!
|
ויודעת שעכשיו
אין כבר דרך חזרה
הלב כואב...
ורוצה אותך
|
אתה לא יודע
כמה אתה בשבילי
אתה לא יודע
איך הלב בוכה
|
לא רוצה יותר להתאהב
לא רוצה יותר כאב
לא רוצה געגעועים...
|
פשוט תגיד שאתה אוהב
פשוט תגיד שאתה איתי
פשוט תראה שאתה נשאר
ולא תעזוב אותי אף פעם
|
למה יש מלחמה
למה עוד ילד איבד תקווה
לחיים שלווים ושמחה
למה עוד הרוג
בלי סיבה
|
איפה כל הזכרונות
כל החיבוקים
דיבורים והנשיקות
|
מראה כאילו שאכפת לך...
אבל בינינו אתה רק מעמיד פנים?!
מנסה להקסים
אל תגיד שאני חשובה לך...
|
אל תגידי לו כלום
אל תגידי שאת אוהבת
חכי שירצה בך
|
אם יום אחד תרגיש עצוב ובודד
תתקשר אליי
אם יום אחד תרצה כתף להישען עליה תתקשר אליי
|
ואני אשכח הכל
כאילו לא היה
ואני לא אזכר בשום יום
ממה שהיה...
|
בגן קסום כל יום נפגשים
בגן קסום מדברים
|
היא כל כך אוהבת
שלא יודעת איך לומר
היא כל הזמן רק עליך חושבת
|
תהיי שלו... בגלל הרגליים
יופי שקרי הכל לא אמיתי
לא חזה, לא השפתיים
|
והנה עוברים השנים אנחנו ביחד
אוהבים מתחבקים מתנשקים
רואים את הסדרה הישנה
ואני לוחשת לך בשקט
|
כשהכוכבים זוהרים
ורוחות חום מלטפים
היא נזכרת בכל המילים
|
שומעת תפסיקי
זה אני
הלב שלך...
|
זה מקום שממנו כבר לא חוזרים
זה מקום של מתים
ממלחמות פיגועים תאונות דרכים
|
זוכרת את כל הפגיעות שהשארת
אבל סלחתי
זוכרת את היום ההוא
שאז דיברנו פשוט על הכול
חלומות, אהבות, פוליטיקה ועוד...
|
וכך הזמן עובר ואי אפשר לעצור
וכך הזמן עובר ואת השעון אי אפשר לעצור
|
יותר מדי חולמת...
יותר מדי רוצה...
|
יש לך משהו עצוב בעיניים
את לא אומרת דבר
אבל בתוך הלב עמוק
הכאב עדיין נשאר
|
ולא יודעת איך לומר
שבלילות אותך מדמיינת
|
ואתה לא תדע שהתאהבתי בך
כל-כך רציתי אותך לצידי
שתישן איתי - ונחלום חלומות
נבנה לנו ארמונות
|
כמו טפשונת קטנה...
מאמינה לכל מילה...
|
הוא בכלל לא אוהב
הוא רק משחק בלב ורגשות
בגעגוגעים ודמעות...
|
וכבר עבר הרבה
אפילו יותר מדיי
מאוחר מידיי
להגיד ללב
|
לא תראה אותי בוכה
לא תראה אותי נשברת
לא תדע על מה אני חולמת
|
לא תראה את הלב פצוע
ועיניים עצובות
לא תראה עוד געגוע...
הלב כמעט רגוע...
|
לילה ללא דרך לילה ללא שביל
לילה ללא חלום לילה ללא מנוחה
לילה ללא שקט לילה ללא אותך
|
כמו מלאכית קטנה
עם אהבה גדולה
רוצה להישאר עם המלאך הקטן... והמתוק
כמו מלאכית קטנה עם המון אהבה...
|
ותשאיר סיכוי לאהבה
תשאיר עוד קצת תקווה
אולי לא עכשיו... אולי בעתיד
|
עוד יום של מלחמה
הרג ושנאה
עוד יום של דאגות...
|
שוב פיצוץ בשכונה
שהרעיד את העיר
והפסיק חיים ושמחה
|
הוא מנשק
-את נרגעת
את מתמסרת - ונפגעת
הוא הרי רק משחק... בך
|
ואת כמו רוח שותקת
ולא מספרת...
ואת הלב שלך שוברת
ואת כמו גשם
|
תגיד שהלב כבר לא כואב
ולא תלך מכאן
תגיד שאתה אוהב
תגיד שאתה רוצה
|
תדמיין אותי כשאתה איתה
תדמיין את הנשיקות שלי
וכך אולי תבין...
שאני-אוהבת אותך
|
רק עוד בקשה אחת קטנה
תשמור על ליבה...
|
ואיך אני רוצה שתבוא-תבוא אליי
אולי יהיה בהתחלה לא קל -
יהיה הרבה על מה לדבר...
|
|
|
לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם
במה חדשה
אפרוח ורוד,
ישראל 2001 |
|
