|
"הלא גם בתוך קליפת אגוז יכולתי להיות,
בנפשי,
מלך על מרחבי אין-
קץ".
-המלט, שייקספיר.
ואתם בטח שואלים את עצמכם מה פתאום מדברים על משהו כזה בכלל-על
אוגרים, ועוד על אוגרים מתים. אבל אם הייתם רואים איך היא בכתה
עליהם, הייתם חושבים אחרת.
היא בכתה עליהם על אמת.
|
חשבתי על זה שהיא כבר בטח התעוררה, ואולי היא עומדת ליד החלון
הגדול שלה בחדר עם לחיים אדומות וחולות ושואלת את עצמה אם גם
הפעם אני אצליח לבוא לפני השד הגדול שלה.
|
ואני מתרכזת בלפקוד:
"לא לבכות!"
"לא לבכות!"
"לא לבכות!"
|
הגשם
האמביוולנטי שלי יו-רד על מחוזות הארץ בה מושל
|
ואיך שאפילו אלוהים מחייך מלמעלה
כשאנחנו תופרים אהבה
מתשוקה
|
וכולכם, אינכם אלא ריק עבורי, כ-
הבטחות שווא אשר אין בידי העולם לקיים.
כולכם אופנות משתנות ומילים עזובות משמעות.
|
העולם נפקח אל
תוך עייני בדמות ספטמבר ואני בודקת את מצב השמש של מחר
בסוף החדשות.
|
ואני, כעיוור
במדבר אינסופי של
בדידות וקור. הוזה
את קול צעדייך
במלוא עיניי.
|
ואולי גם הלילה -
לא תיתן לי
לברוח למקום שאליו
לא תוכל ללכת
אחרי.
|
איך
אמלא מיטה זוגית כשיש לי רק
תודעה ולב חצויים
לשניים לפרוש לצדי
|
זו שעת בין ערביים ואני שוב בקהיר,
נושבת עם הרוח בין הדקלים לשמיים
נוכחת אבל לא מוגדרת,
כמו סוד קטן שלא רוצים לספר.
|
אתה תגיד שאתה ממהר, אבל נמצא את עצמנו עושים סיבובים ארוכים
סביב עצמנו ושותים משהו זול, סתם בשביל להרגיש איך זה - כשאפשר
לשתות משהו בלי לדאוג למחר.
|
ואז אתה מתמוטט עליי וכל סחרחורת הצבעים של הלילה נוזלת מהגב
שלך לבטן שלי,
והחזה העולה-יורד שלך מכניס אותי אל תוך לולאה ודאית של שלווה.
|
נניח שתוכל לסבול את הארון המבולגן והמצעים המקומטים. את החתול
שלי, את העוקצנות שלי, את הטיפשות והקטנוניות.
ואני, אשמע אותך נוחר בלילה - ואחייך.
|
Model: NIKON D80
Shutter Speed: 10/3200 second
F Number: F/9.0
Focal Length: 26 mm
ISO Speed: 100
Date Picture Taken: Sep 29, 2008, 12:20:11 PM
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"גם לכתוב 'סוף'
בסוף זה מיותר"
מתוך הספר:
"מאה משפטים
במתיים ששינו את
פני ההיטוריה" |
|
