| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 Wear your heart on your sleeveMake things hard to believe
 
 
 
 | 
 יש לי דרקון חמודקשקשים על גבו הזהוב
 
 | 
 | תאהב אותי, אהוביענג אותי עד צאת נשמתי מגופי
 
 | 
 | אישפזו אותי כי אהבתי אדוםכי ניסיתי לחזור לחלום
 התבכיינתי לאלוהים
 מפני שרציתי מחילה מאחרים
 
 | 
 | הלוואי וידעתי איך לגרום לךלראות את האני השברירי שלי
 שתדע מה להגיד מתי ואיך
 ושתקבל את מה שאין לי להציע
 
 | 
 | לאורך זמן לא אוכל לעמוד בכךבבדידות הנכפית עליי
 
 | 
 | הלוואי ויכלתי פשוט לשכוח אותךולעולם לא לדעת כמה קיומך מכאיב לי
 כמה שתיקתך מזיקה לי
 
 | 
 | עם עיניים דומעותובדידות בלב
 שאפתי את העשן
 והתמסטלתי
 
 | 
 | ברדיפה הבלתי פוסקת שלי אחר האמתשכחתי שבעצם
 אני השקרנית
 הכי גדולה שיש
 
 | 
 | אני רוצה להישרף בגיהינוםשפיסות עורי יקרעו ממני
 בידי כלבי השטן החולניים
 
 | 
 | לעמוד על קצות האצבעות כדי איכשהו להיות בגובה שלוידיו הארוכות, חזקות, אך כל כך עדינות, מחבקות
 ידיי סביב כתפיו וצווארו, מחזיקות חזק כדי לא ליפול
 נשענת עליו, שמה שוב את ראשי על כתפו
 שוב הריח שלו, השיער שלו מדגדג אותי
 הראש שלו על הצוואר שלי, עיניו עצומו
 
 | 
 | כי אין טוב בימעולם לא היה
 כנראה לא מגיע לי הרבה מעבר לדמעות
 
 | 
 | הלוואי ויכולתי לשים את מבטחי בךלהיבלע בתוכך
 להיות מוקפת בידיך ולהניח ראשי על החזה המגונן
 לשכוח מה אני ועם מי אני
 
 | 
 | אתה מגרד את הלחי שלךמלאה בזיפים קוצניים
 עיניים כל כך בהירות
 עד שבאמת בא לי לוותר
 
 | 
 | אשבור את כד הזכוכית הנצחיואחתוך את עורי ברסיסים
 
 | 
 | הלוואי ויכלתי למצוא דרך לעצור את כל זהאת כדור השלג המתגלגל והסוחף אותי
 
 | 
 | יש בי רעד שאינו חולףכאב בכפות רגליי שאינו מרפה
 מהקילומטרים שצעדתי אל עבר האושר
 
 | 
 | רימון בשל ואדום, תפוח בדבשמצות ודברי גבינה
 בשביל מה אני צריכה את זה, תגיד לי
 בשביל מה
 לעולם לא אבגוד בך
 לעולם לא אוכל
 
 | 
 | הירח מאיר לי את המיטהדרך התריסים
 פסים של אור לבן ובתולי
 הלוואי והיית שלי
 
 | 
 | ארס נחשים משתק אותיאך אם תצילני בנשיקה
 אחיה כבת אלים פרועה
 
 | 
 | תן לי להוריד ממךאת התחתונים
 אני רוצה אותך על המיטה
 קשור באזיקים
 
 | 
 | אם תוכל למצוא אותיבין כל הפסולת שסביבי
 אם תוכל לחפור מספיק עמוק
 לעמוד בריח ובזוועות
 
 | 
 | אני שוכבת במיטה, בדירה הקטנהדירה אדומה וחשוכה, אך בכל זאת שלי
 נמצאת בלב פריז המזויפת
 צרפת הארורה, עם הזנות ועם השכרון
 עם יין המטיל ערפל על החושים, וקוקאין
 אוי שיט, הלב שלי נהפך לצמר גפן שוב
 
 | 
 | עטופה בשכבות של צערעשויה מקרח וסוכר
 אני בוכה ללא הרף
 רועדת ללא שליטה
 
 | 
 | הצלחתי לזקק את העצבות שלילהבין ממה היא מורכבת
 ולהשימה בתוך בקבוק זכוכית שביר
 ניסיתי לנפץ את הכל
 
 | 
 | לא אדע עוד אמת מהיכי רואה אני רק את הרע והחולה
 רוצה את התועבה והכאב
 מה אני אם לא עפר של תמונות שרופות
 
 | 
 | תקבור אותי בערימותשל בגידות
 ותאווה לא נאותה
 תיגע בי ותשנא אותי
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (145 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | הידעתם?32 אחוזים
 מהתחנות בדרך
 לברלין עשויות
 מגבינה.
 
 
 
 
 חתול מכה שנית
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |