היא נולדה ביום חורפי אחד, איפושהו בשנת 1991. מאז,
היא לא מפסיקה לייסר את עצמה בכל הזדמנות.
יום יבוא ויהיו לה תופים, אבל היום הזה יבוא
כשלהורים לא יהיה כאב ראש אפילו מהמוסיקה אותה היא
שומעת.
בד"כ כותבת על מוות, אובדן, אהבה וייסורים, אבל מדי
פעם מנסה לגוון קצת. לא שזה מצליח.

I hate myself, and I want to die.

רק עוד קצת בלדה ובינתיים; היא רק מביטה, הרחק, רואה את הסוף שאותה שוחק, משתק. מביטה על הסוף שאותה סוחט, מייסר את גופה המת.