|
 
" ניצוץ אחד בצור ליבי מסתתר,
ניצוץ קטן - אך כולו שלי הוא,
לא שאלתיו מאיש, לא גנבתיו-
כי ממני ובי הוא"
ח.נ.ביאליק
בבוא יום הדין אחכה לך בין שערי שמיים.
בדממה.
ולא אכפה עצמי עלייך אהובי, ולא אומר מילה.
|
מתנועעת בין קני סוף
עוד רגע ואגיע לגדה
אפול?
|
מתקלפת מהכל
מהבגדים הדביקים
הזכרונות הכואבים
|
אני רוצה שתבוא ואקריא לך את כל שירי
אחד אחד
לאט. בקול בוטח.
|
יד שמאל עוקבת ימין
בנעיצת ציפורניים בבשר
זה לא קל, העצמות מתפרקות
פעם, זו הייתי אני.
|
רדיו להמונים
תגיד מה שתרצה
אני בעצם מעשה
|
וברגע שנגעתי בו
הוא התבלה
|
המוח מערפל הכל בעשן אפור
ושוב אפטי.
|
כמה לילות
אעצום עיני בבוקר
כמה ימים
אעביר בחוסר מנוחה
|
שערי נכרך מסביב לראשי
מתפתל ומזמזם
מלא הוא והומה
כולא בתוכו מחשבות
נאבקות בכלאן
|
מרגישה את החיים זורמים בתוכך,
מודעים, לא מודעים למה שהתרחש בחוץ.
|
אין פרידות בצער המתמשך שלי.
אין פרידות בצער הנמשך לעד שלי.
ואין אנשים בתוכי מלבדי
ואין לי אנשים לחבק מלבדי הלילה.
|
הוראות הפעלה - חלומות בהקיץ
|
בית החזה שלי פעור לרווחה
ובתוכו מנצנץ יהלום לבן
רועד.
|
בחוץ אפור וכאן בתאורת הניאון של התחנה המרכזית החדשה אני
יושבת, מכונסת בין תיקים ומסתכלת על הגשם יורד בשקט מופתי על
רצפת האספלת בחוץ בין אוטובוסים גדולים.
|
ומי אמר שזוהי סדום?
אני שונאת תקווה.
לא רוצה לדעת מה יכל להיות שלי ואין לי.
|
נמאס לי להרגיש,
אני רוצה לישון.
נמאס לי להיות שנונה,
אני רוצה לדבר.
|
לנשום עמוק. לנשום עמוק ולעוף.
זה כל מה שאני יכולה להרגיש.
כלואה בתוך כלוב הקרח הנוטף שלי.
גושי אדמה גדולים צונחים מסביב,
החיים מתפוררים סביבי ואני עומדת
|
משחקים כמו ילדים בין הצללים
מי יתפוס את מי?
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
חרפרשץ לאבותינו
ולנו!
מחנה החרפרשץ
מרים את הכפפה.
ואז עושה
ספונג'ה. |
|
