2005
שמי אנקה , נולדתי בוילנה העיר הבירה של ליטה.  אני
בת 78 .  שנתיים הייתי בגטו וילנה שם היה לי קשר עם
מחתרת אנטי נאצית של תנועתי.
מאז הובלתי לכמה מחנות עבודה (קייזרוולד  ושטוטהוף)
שניהם מחנות ריכוז ידועים לשימצה . הצבא הרוסי שיחרר
אותי מהמחנות במאי 1945 ואני היצלחתי להשתחרר משם
ולהגיע ללודג שבפולין. תוך כדי גניבת גבולות באירופה
היגעתי  עם חברי לתנועה לחוף הים התיכון.  באוניית
אקסודוס היגעתי ארצה ב-1948.
14 שנים הייתי חברת קיבוץ  געתון ומאז  עזיבתינו יחד
עם יעקוב ושני ילדינו  אנחנו גרים ברחובות.    
הספקתי לסיים את לימודי לקראת תואר ראשון בספרות
עולם ובספרות עיברית ועל כך גאוותי כי בזה ניצחתי
את היטלר.

המקלחת אוטוביוגרפיה רכבת משא הגיעה לסוף דרכה ותוך זמן קצר נשפכה הסחורה על הרחבה שלפניה. הלה בת השש-עשרה עמדה ליד האשנב המסורג והסתכלה החוצה. היא ראתה מקום מגודר עם מגדלי שמירה בתוכו, צריפים וכמה בניינים, שארובתו של אחד מהם פלטה עשן שחור.

שיר פרידה הייקו הו אימי , אימי אין לך קבר