|
היא יושבת.
יושבת בחדר מלא אור,
עם סריגים עליזים, תמונות ואח בוערת.
|
ים, הים שלי, ים שיצרתי
ועתה, מטביע אותי.
|
עלה.
עלה קטן, מצהיב, נושר מן העץ.
|
|
|
מישהו כבר כתב
את הסלוגן הזה,
אבל החתימה שלו
הייתה מטופשת
והרסה את כל
הקטע.
אני לא הולך
לעשות את אותה
הטעות - גרניום
קטן בגינה של
דודה נחמה. |
|
