|
השמיים האפורים ותפאורת החאקי היו גם עבורה סם מטמטם ומשכיח.
היא ישבה אז איתי, בשעות מתות של לילה, על הבטון המזוין והאטום
ושיחקה איתי משחקי קירבה.
|
איש לא יראה אותך מבעד לפתחים הערומים,
שוכב בחדר החם.
נשימותיך שבורות זרות ומתרחקות ממך לעולם.
איש מלבדך לא יבחין בזמן נשוא הפנים המנצח על הגסיסה,
ושותק.
החדר חם, אתה זיעה שנספגת בסדין שקצותיו לא מתוחים.
|
חכות חכות נעוצות בשממה
מפתות את האובדים בה לפרפר נשמתם על חול,
ואני נכנס לים.
|
|
|
אנחנו במלחמה,
וכל מה שמעניין
את העם זה האבא
הערומקו של
אפרוח ורוד!
בלונדה בהלם,
אחות של אותו
אפרוח, מוחה
כנגד תשומת הלב
המאסיבית שאחיה
מקבל, ואף מבקשת
לציין שהיא
מאומצת. |
|
