|
black356
 
עקרב שהחליף עוקצו בעט חדה לא פחות ;-)
He stood in front of the big window, his back facing the
monk who sat at the other side of his simple desk. "Read it
to me", he said with the strenuous voice he could muster to
hide his excitement.
|
גל ישב על כסא ירוק, שנראה גדול כל כך, כאילו חיבק אותו. פניו
אל מול חלון גדול, אור לבן שוטף אותו. צלילים וקולות את החדר
ממלאים. קול המולת המכוניות והאנשים שבחוץ, קול של זמן לחוץ.
בחדר הוא שומע צפצוף שבוקע ממכשיר מוזר שעומד על רגל אחת.
|
לב אוהב הוא לב כואב,
כך היא אומרת לו.
ראתה שיש לו לב חם, לב דואב,
את חייו ראתה דרך העיניים שלו.
מי יסביר סבל כזה,
מקור לכעס תסכול ואכזבה?
|
ליד הכלא בו שכנה, צמח שיח ורדים.
שיח זה, פרחים רבים לו.
|
אני כותב לך ממעמקי ליבי,
את השיר הזה אני מקדיש לך.
|
נולדת קטנה ומתוקה, וכזאת תישארי בעיניי.
אין איש ראה ולא התפעל, איך את משגעת את כולם.
|
הדם! הדם! זועק הקול.
האדם שומע, אך לא שואל
|
ראיתי את המוות בעיניו,
כשגופו הרך נופל ברכות אל הרצפה.
|
אני מכיר אותה,
אני רואה אותה בכל לילה.
|
הוא הולך בשדות של טרשים.
הוא הולך בשדות בהם לא צומחים חיים.
|
יושב אדם אל מול שולחן,
חושב ומהרהר על ימי חייו.
|
תמונה מהפקת איפור, רמת גן, 2013
|
|
|
מה קרה שלא
מפרסמים את
הסלוגנים שלי?
הם לא בני אדם?
אין להם רגשות?
אם צובטים אותם
הם לא מצטבתים?
אם מפרסמים אותם
בדף האחורי הם
לא מסיבים אושר
עילאי לבעליהם?
(המוצון ברגעים
של שברון נפש) |
|
