|
אימי מתבוננת ומיד מגיבה;
"זה מוכן מבחוץ אך לבטח נשאר קפוא מבפנים. זו בד"כ הבעיה עם
קצוות".
|
אולי אם לחיים היה שם מוגדר
ולא כפי- ים חי
|
אני פותחת לו את העין רחב, מכניסה את הכפית
ומוציאה אותה בתנועה אחת חלקה.
|
יש שם משהו שממתין להיוולד,
משהו שסופר את הצעדים בטרם התנסחותו החוצה
|
ואז, מדושן עונג ומתמוגג, הוא ממלמל כמו במנטרה, ומוסיף טון של
הישג: "איך אני נכנס אליך, בכזאת קלות". ואני מקשיבה מהצד או
מלמטה, והקלות הבלתי נסבלת הזו מתמוססת ממני והלאה, וכל שמתחדש
בי ברגעים אלה מעביר עצמו למרירות.
|
|
|
אילו שטויות,
משחקי מחשב לא
משפיעים על
ילדים. תחשבו על
זה, אם פאקמן
היה משפיע עלינו
כילדים, כולנו
היינו מסתובבים
בחדרים מוחשכים,
בולעים כל מיני
גלולות ומקשיבים
למוסיקה שחוזרת
על עצמה. |
|
