|
אם לא אכפת לכם, אתם יכולים לאהוב אותי בבקשה? אם זה
לא קשה מידיי?
ליבה של קריסטין צנח בקרבה בשעה שאמרה את המילים הללו. היא
הבינה מה הדבר שהטריד אותה - היא מזדהה עם אורורה. הנסיכה
האיומה והמפונקת. היא הבינה למה אורורה רצתה להרוג את המכשפה
לאחר שהיא התעוררה.
|
"אורורה" היה מחזה שנכתב לפני זמן כה רב שאיש לא ידע מי המכשפה
או הקוסם שכתבו אותו. זה היה מחזה טראגי על מכשפה אשר סבלה תחת
שלטונה האכזר והרודני של בת מלך איומה - עד שלבסוף הענישה אותה
וקיללה אותה.
|
הוא מתחיל. כאשר הוא מתחיל במשהו שנראה לו כתעלול הוא כמעט
לעולם אינו מפסיק באמצע. והפעם זה יהיה על חשבוני, איך זה
יסתיים?
|
"מקסימיליאן, עצם העובדה שאתה אחד מאיתנו גורמת לנו להשפלה, אז
עדיף שתשתוק וככה לא תוכל להפגין את הבורות שלך."
|
"תמסרי לו שאני מאחל לו להיות השני" אמר הישירם "תמסרי לו שאני
מקווה שגם הוא ירגיש את אותו הקור שמרעיד אותי בכאב בלילות,
תמסרי לו שאני מקווה שגם לו יהפכו את הזרוע למסננת ושגם הוא
יאלץ לבלוע חמישה כדורים שונים בכל בוקר ולא ידע איפה הוא
לעזאזל עד סביבות חמש א
|
הערפד הסתובב "אז כמה סרטי הקלטה הבאת איתך?" הוא שאל, מפנה
אליה את צדודיתו "לסיפור חיים יספיקו?"
"לא" אמרה הנערה "נראה לך שאין לי משהו יותר טוב לעשות חוץ
מללכת ברחוב עם סרטי הקלטה ולחפש ערפדים? הבאתי מחברת
ועיפרון."
|
אבל הוא לא היה שם, הוא היה רחוק מהם. כל כך רחוק. הוא היה
בגיל עשר. ילד צעיר ותלמיד מבריק בעל כישרון משחק יוצא מהכלל.
הוא רצה להיות שחקן, או עורך דין, לחבריו הוא אמר שאין הבדל
בין השניים.
|
הוא עדיין חי, אבל לא בצורה שתוכל להיחשב כחלק מאיתנו אי פעם!
מסתבר שאתמול... כנראה פשוט לקחתי את הכוח האחרון שנותר בו."
מקס הביט למעלה, גבותיו מורמות כאשר הוא משחק את תפקיד האומלל
בצורה כמעט משכנעת. "אתם חושבים שישלחו אותי לגהינום בגלל זה?"
|
|
|
