|
לפני כל זריחה יפה ישנו חושך מוחלט.
כוונו תמיד לירח. גם אם תפספסו לפחות תהיו בין
כוכבים
יוצאים לסימטה חשוכה. משעינה אותו על הקיר. נדהם. מנשקת אותו.
לא בטוח, מחזיר נשיקה. מתחילה לנשק לו את הצוואר. מרגישה את
הדופק שלו עולה. מהיר יותר ויותר. ממשיכה לנשק את הצוואר.
במיומנות מתחילה ללקק את הצוואר שלו. לא שולטת יותר בעצמי.
מרגישה את הדופק שלו עולה
|
ניצוץ קטן. ממשיכה לזחול לכיוונו. ניצוץ של תקווה. הניצוץ הופך
לאור ורואה כבר את היציאה.
|
"אמרת לי שאתה אמיתי. אמרת שלא תעלם. הבטחת לשמור על עצמך!
בחייך אמרת שהבטחות צריך לקיים. אז למה הבטחת לי ולא קיימת?
|
הבטחת לי שלא תעזוב אותי. הבטחת שתבוא לפה ישר כשאתה מקבל
רישיון. אני לא מצפה שבאמת תעשה את זה. יש לך את החיים שלך
ולי... יש את שלי. אבל אם תחליט שאתה רוצה לקיים את אותן
הבטחות אתה יודע איך למצוא אותי.
|
מה נשמע?" הוא שואל בחביבות וניכנס מתיישב לידה.
"הכול בסדר, ואצלך? איך החיים?" היא מסתכלת עליו ומחייכת.
"הכול מעולה. את לא יוצאת היום? עם חבר שלך אולי?" הוא נשמע
כאילו מנסה לגלות מידע חדש.
"לא. לא רציתי לצאת עם חברות שלי, וחבר? חבר אין לי... ומה
איתך?"
|
באת להציל אותי?
יצאתי רק לעשן
חשבתי שלמישהו כבר אכפת...
מה את עושה פה?
חושבת אם לקפוץ
|
סגורה בחדר הקטן והלבן
היא יושבת מסוגרת בתוך עצמה
יושבת סגורה בתוך חדר ליבה
היא אטמה עצמה
|
כל מה שאני זה שלך
כל מה שאני רוצה
|
יושבת ושותקת ולא בוכה.
יושבת וחושבת
ומסביב רק דממה.
|
מסתכלת עליך ואתה לא רואה
מדברת אליך ואתה כלא שומע
|
השנה 2003
השטן שולט על האדמה
לקח איתו שדים
רוצה להמשיך את המלחמה
|
תקחי נשימה עמוקה,
היא תחזיק אותך מעל המים,
תמנע ממך לטבוע,
מזכירה לעצמי כל הזמן
|
פרח פורח
ריח החופש
התמימות והיופי
|
כלואה בעולם הזה
כמו ציפור בכלוב
רוצה שישחררו אותי
יוציאו אותי מפה
|
ליפול עמוק אל מרכז האדמה
לעוף למעלה גבוה
לנסוע למקום רחוק,
|
היא מלאך לבן בלי כנפיים
הדמעות שלה יכולות להתחיל חיים
אך היא לא בוכה
|
נימאס מלכאוב ונימאס מלשמוח.
נימאס מלבכות ולהתלונן.
נימאס מאהבה ונימאס מהאושר.
נימאס מחופש ונימאס ממסגרת.
נימאס מטיפשות ונימאס לחשוב.
נימאס לחלום.
|
פיה ורודה
פיה תמימה
פיון כחול
פיון עצוב
|
פיה שפעם הייתה כה מאושרת ושמחה
פיה מלאת אהבה
פיה שחייה בעולם ורוד ותמים
פיה שעולמה הפך שחור ואפל
הכול בגלל השדון היפה
השדון הירוק בו התאהבה
|
עוף פרפר שלי,
עוף גבוה.
תחייה פרפר שלי,
לו היה זה יומך האחרון.
|
ריקה ממחשבות. ריקה מרגשות.
לוקחת נשימה ונושפת.
אוהבת את ההרגשה של הריקנות
רוצה להיות ריקה מאהבה.
|
ואולי כן? אולי אם תראי את תביני? תביני איך אני מרגיש? תביני
שאני לא יכול בלעדייך? תביני שלמרות שאת אוהבת אחר אני אוהב
אותך? אולי את גם אוהבת אותי? ואולי... אבל הכול נישאר בסימן
שאלה.
|
להיזכר באיך שהיינו, להסתכל על איך שאנחנו. להחזיר את הזמן
אחורה בראש.
|
חייבים להגיב כל שנייה שרואים אותי? קשה לסתום את הפה? חייבים
לנתח אותי? כל מהלך שלי כמו במשחק שחמט?
|
מתחבאת בחושך.
מפחדת מאור.
כמו מפלצת ילדות בארון.
|
תמונה שצולמה שוב איך לא? בשוויץ
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
בסוף אני אהיה
ראש מחלקת ההיי
טק בחווה. אז מה
אם אני כבשה-
אני מקדימה את
זמני.
כבשל'ה
בפרומושן. |
|
