|
I'm not Anti-social.
Society is Anti-me!
זה קרה בערך באמצע הסיבוב השלישי שלי. הרמתי את הראש לרגע כדי
לקחת נשימה עמוקה, לחמצן עוד טיפ טיפה את הריאות שלי, שיזרום
עוד קצת חמצן בדם.
|
הוא מקרב אותה אליי, מצמיד אותה לבטן שלי ורק אז לוחץ על
הכפתור ההוא שמוציא את הלהב...
ואז אני נזכרת אני בעולם של מראות...
|
היא ישבה בחדר מרווח ביותר מרוח בשטיחים מקיר לקיר בגוונים של
ירוק זית. הספה שהיא ישבה עליה הייתה מאוד מרווחת, היא הייתה
נוחה מאוד. כל אדם בעולם היה נרדם עליה כמעט מיד, אבל לא היא.
היא ישבה שם שלובת ברכיים היא שילבה את ידיה בין רגליה ולא
הוציאה מילה מהפה.
|
"אתה רציני?"
"את רצינית?"
"אני לא יודעת"
|
והוא נשאר שם,
הדבר הזה פשוט נשאר שם!
כאילו אני אשמה שנתתי לו להשאר...
|
הוא שונא אותי, הוא לא אמר לי את זה .
זה דבר שצריך לראות.
זה פשוט היה שם,
בין השורות....
|
הוא הבטיח לי שהכל יהיה בסדר
ואני האמנתי לו.
|
"יום אחד פשוט פקחתי את העיניים ומצאתי את עצמי כאן."
|
הוא לא אוהב אותי פחות רק כי אכלתי בשר חזיר עם גבינה לא
כשרה.
אני לא חושבת שהוא אוהב אותי פחות רק כי הזדיינתי בגיל 17 עם
אחד, שפעם היינו חברים.
|
אני והוא יוצאים החוצה לחפש את צרכינו שלנו בשעות שונות,
למטרות שונות.
ועם זאת אנחנו נמשכים אחד אל השנייה כל כך...
|
זה מה שקרה ביום שחרב העולם.
אלפי זיקוקים באדום וסגול, אלפי אורות, אלפי אנשים בחוצות
הערים.
אבל אף אחד לא ראה, אף אחד לא שם לב.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם היה מדור
כזה במעריב
לנוער. מאז כבר
הפסקתי להשתמש
בטמפונים. |
|
